קריית המלאכה / בית האמנים תל אביב ע''ש זריצקי

אוצרת: ורה פלפול

בתערוכת היחיד הראשונה של מיכאל פאוסט, מציג האמן סדרת עבודות שצוירו בשנה האחרונה בסטודיו שלו  אשר בקריית המלאכה. 

במהלך השנה האחרונה מתרחש שינוי בדרך ציור הנוף האורבאני של פאוסט, את הייצוג הנטורליסטי והנאמן למציאות מחליפות צורות גיאומטרית, כתמים מופשטים, משיכות מכחול פרועות וראשוניות יותר ומרקמי צבע דשן.

אקט הציור של פאוסט מתחיל מן המבט על העולם שבחוץ ומפליג הלאה ממנו, אל הדינאמיקה שבין הצורות הצבעים והמרקמים שעל הקנבס. עבודותיו מנסות לשקף נוף פנימי רגשי, כזה שמשתמש במבט החוצה כקרקע פורייה לחקר הטמפרמנט של האמן עצמו וחוקר את התגובות הרפלקסיביות כמו גם המכוונות של ידיו לתופעות השונות שבמציאות שבה הוא עובד.  ניגוד זה בין מחוות רפלקסיביות  לכוונה מחושבת בעבודותיו של פאוסט יוצר התנגשות בין הגראפי לאורגני אשר מאפיינת את חווית ההתבוננות במתווה הנוף הכאוטי של העיר.
"אני מתחיל את הציור בג'סטות צבע מהירות ופרועות  ודוחה כמה שיותר את הרגע שבו הראש המסדר נכנס לעבודה. עוד לפני שאני ניגש במבט מחודש  ומסודר אל הציור הקנבס כבר מלא בהחלטות אימפולסיביות.  הרבה פעמים אני לא מסתפק בג'סטות הצבע המהירות, ואני מחפש את הדרך לכנס אותן למערכת עם סדר פנימי מחושב יותר מבלי לשלול את קיומן. העבודה שלי מתרכזת יותר ויותר בסטודיו, מול הקנבס ולא מול הנוף, כך שהתגובה הראשונית והמהירה שלי לנוף הופכת להיות האובייקט החדש שאני בוחן ונקודת הרפרנס היחידה שלי להמשך העבודה"

פאוסט אמן רב תחומי,  עובד גם כצייר, מאייר ואנימטור במספר הפקות בארץ ובחו'ל, ביניהן 'ואלס עם באשיר' ו 'כנס העתידנים', בבימויו של ארי פולמן. זיקה מתמדת זו לקולנוע ניכרת בעבודותיו, שהרבה פעמים מרגישות כמו סצנות מלאות באווירה  אך ריקות מהתרחשות נרטיבית. האווירה משתנה מציור לציור כמו מסצנה לסצנה בסרט, אך השפה הציורית מבהירה לצופה שעליו לחפש את הסיפור של הצורות הסטטיות, ללא ציר הזמן והעלילה שבקולנוע.