תערוכות > מחתרת עיצוב
מחתרת עיצוב / בית בנימיניטלפון - 03-5182257 27/02/2014 עד ה-10/05/2014 מחתרת עיצוב אוצרת: שלומית באומן משתתפים: עדיטל אלה | שרי ארנון | אורי בן צבי, סטודיו יוביקו | מאיה בן דוד | עידו ברונו | איתן ברטל | אתי גורן | יהונתן הופ | עינת לידר ויוסי פרקש | פדי מרגי | שראון פז וצביקה מרקפלד | גד צ'רני | נדב שלו התנאים התרבותיים, הכלכליים והטכנולוגיים משתנים ללא הרף. חלק ניכר מהדיון המתקיים בתחומי העיצוב השונים מתמקד בטכנולוגיה ובהשפעתה הרבה ובחשיבותה של ה"ההמצאתיות" כערך מרכזי. מגמה זו, שהחלה במהפכה התעשייתית (אשטון, 1982), התחזקה בשנים האחרונות באופן מהותי. כתוצאה מכך הוקמו ומוקמים ארגונים ומכונים רבים העוסקים בחדשנות לסוגיה כיוזמות של ממשלות, שוק פרטי ואקדמיות (קורצווייל, 2001) המעצימים את מרכזיותה של הטכנולוגיה בשיח העיצוב. מגמות אלו גוברות לנוכח פריצות דרך טכנולוגיות, ביניהן פיתוח חומרים חדשים: ננוטכנולוגיה, ביולוגיה סינתטית וכדומה, כמו גם שינוי משמעותי בשיטות עבודה ובכלים בהם משתמש המעצב: מסדנת הכלים והחומרים להדמיה הממוחשבת ולמעבדה (Klooster, 2009). תהליכים אלו מהווים רקע לדיון על עיצוב בכלל ותפקיד המעצב בפרט, במטרה לבחון את מערך השפעותיו ולהעלות שאלות מהותיות לגבי ערכים המקובלים בעיצוב. אולם, עם התבססותו של הקפיטליזם העולמי (חנין, 2007), אנו עדים כבר כמה עשרות שנים להצפה חסרת תקדים של חפצים וייצוגים. בנוסף, נראה כי לחפצים ולייצוגם החזותי, תפקיד משמעותי בהתבססותו של הקפיטליזם והשליטה התאגידית (קליין, 2002). מכאן, במקביל לדיון על יחסי עיצוב-טכנולוגיה, מקבלת משנה תוקף שאלת משמעותה של הפעולה העיצובית ושאלת תרומתו של המעצב כסוכן תרבות בעולם חומרי ווויזואלי, כמו גם תרומתו ליחסי הכוח הכלכליים, להפצת והצפת החפצים, הייצוגים והסחורות. בספר רב ההשפעה "מעריסה לעריסה" (מיכאל בראונגרט ויליאם מק'דונו, 2012), מציגים המחברים, בין השאר, את תוצאות הלוואי הקשות של המהפכה התעשייתית ככשל תכנוני. לשיטתם, ניתן לראות את פליטת מליוני טונות של חומרים רעילים לאויר, בזבוז משאבי טבע ודלדול מגוון ביולוגי ותרבותי ועוד, כתכנון גרוע של אדריכלי מהפכה זו. רעיונות מסוג זה, מחזקים את התהייה מהו תפקידו של המעצב בכלל ובתקופה של שינוי מהותי בפרט? האם יכול המעצב להיות גורם משפיע על תהליכים כלכליים, טכנולוגיים ותרבותיים או שבלית ברירה (עם או בלי מודעות לכך) הוא שותף מלא לשימור יחסי כוח כלכליים וטכנולוגיים הגדולים ממנו? מה תפקידו של המעצב כסוכן תרבות? כסוכן קיימות? כמניע תהליכים כלכליים? בשנים האחרונות, כתוצאה מהשינויים שהוזכרו והשאלות המתבקשות מהם, אנו עדים למגמה המנסה לנסח מחדש את תפקידו של המעצב. לדוגמא אתר “FIXPERTS”, הוא אתר פתוח לשיתוף ידע כלל עולמי בנושא תיקון חפצים ומכשירים (James Carrigan and Daniel Charny, 2013) והוא נוסד כחלק מתפיסה כוללת הבוחנת את החינוך לעיצוב: מייצור חפצים חדשים לתיקון ושיפור חפצים קיימים. במקביל נבחנים תהליכים עיצוביים, חשיבה עיצובית ושיטות עבודה מתוך האפשרויות הבלתי מוגבלות הגלומות בטכנולוגיות חדישות, כפי שהשתקפו בתערוכה “Design and the Elastic Mind”, אשר הוצגה ב-MOMA, ניו יורק לפני מספר שנים (Antonelli, 2008). המודעות לכך שאנו נמצאים בתקופה של שינויים משמעותיים מסוגים שונים והמודעות העצמית של מעצבים לאור שינויים אלו, מאפשרת ראיה ביקורתית המנסה לחתור תחת הנחות היסוד המקובלות בעיצוב ולבחון מחדש את משמעותן. אחד הביטויים הראשונים של מגמה זו הוא המניפסט “First Things First”, אשר התפרסם בשנת 1964 כהתנגדות של מעצבים, אדריכלים ויוצרים פעילים לשימוש בעיצוב כשמן בגלגלי הדורסנות הקפיטליסטית. המניפסט התפרסם במספר כתבי עת מתחום העיצוב ועבר בשנת 2000 עדכון וחתימה של מעצבים נוספים (First Think First, 2000). בסוף שנות ה-90 התפרסם ספרו המטלטל של קאלה לאסן (Kalle Lasn) “Culture Jam” (בעברית: "שיבוש תרבות", תרגום דפנה לוי, הוצאת בבל, 2002). בספר זה, הוא מצביע על השתלטותו של מידע מוטה להגברת הצרכנות, שימוש לא אחראי בחומרים, קריאה לפיקוח על התאגידים וקריאה לפעילות אקטיביסטית נגד הצרכנות הקפיטליסטית: השחתת פרסומות, חרם צרכנים, חרם תעסוקה אצל תאגידים וכדומה (Lasn, 1999). המשכה של מגמה זו ניתן לראות במאבקם של קאלה לאסן וביל שמאלץ (Kalle Lasn, Bill Schmalz ) נגד השימוש בעיצוב ככלי מרכזי להשתלטות התאגידית באמצעות כתב העת ADBUSTERS (Kalle Lasn and Bill Schmalz, 1989). פרוייקט נוסף בהקשר זה מעולם האמנות הוא “Break Down” של מייקל לנדי (Michael Landy). הפרויקט נוצר כתגובה לאספנות הבוטה של אמנות בלונדון בסוף שנות ה-90. בפרויקט הציב לנדי מסוע בחלל ששימש כחנות הכלבו הגדול C&A ברחוב אוקספורד שבלונדון. על המסוע הוא שם את כול רכושו ותכולת ביתו (כולל הכל…) אשר נגרסו לפיסות קטנות ונטמנו במזבלה של לונדון בעזרת צוות עובדים ששכר לצורך הפרויקט. בפרויקט מוחה לנדי נגד המסחור של האמנות ותופעת האספנות בלונדון, המשפיעה על האמנות באופן שלילי וחסר כול פרופורציות ומהווה סימפטום קיצוני לחיפצון היצירה האמנותית. הפרויקט “Break Down”, מאתגר אם כך את ההשקפה הקפיטליסטית לפיה האמנות והאמן אינם אלא סוג של מניה בבורסה (Landy, 2001). דוגמה נוספת למגמה זו מומחשת בפרויקט “Delete” של קבוצת האמנים האוסטרים Steinbrener / Dempf. אמני הקבוצה כיסו בצהוב את כול הסמלילים (לוגואים) או סימני הפרסום של רחוב מסחרי הומה בוינה. הפעולה האמנותית ממחישה את מקומו של העיצוב_תומך_צרכנות בהשתלטות על המרחב הציבורי הויזואלי (Dempf/Steinbrener, 2005). מכונת החלפות חפצים "(The Swap-O-Matic (Fenequito, 2010), ורשימת הקוד הפתוח של 50 המכשירים הנחוצים על מנת להתקיים שיזם מרצ'ין ג'קובוסקי (Marcin Jakubowski), ממחישים דרכים חדשות על האופן בו מעצבים יכולים לחשוב על חפצים ודימויים (Jakubowski, 2012). הדוגמאות המוזכרות ועוד רבות אחרות מהוות רקע להתגבשות התערוכה "מחתרת עיצוב", בה משתתפים מעצבים ויוצרים פעילים המסמנים ראיה חדשה, סוג של אי נחת, תחילתה של התנגדות. העבודות בתערוכה מצביעות על שאלות מהותיות מתחומי העיצוב השונים על רקע הכלכלה התאגידית, מודעות למצב העודפות של חפצים ודימויים, השפעתם של חומרים שונים על הסביבה וכינון מערך יחסים חדש בין המעצב לתעשייה מצד אחד ולמשתמש מצד שני. שאלות אלו, נוגעות במהות פעולת התכנון והעיצוב, בתרומתן של טכנולוגיות חדשות לחשיבה חדשה ובאפשרות לבחון באופן ביקורתי את התהוותה של התרבות החומרית מנקודת מבטו של המעצב. בנוסף, בוחנים הפרויקטים השונים את יחסי הכוח הכלכליים בחברה, שימוש מקיים (Sustainable) בחומרים, הנגשת תהליכי ייצור ועיצוב על ידי משתמשים וביקורת על ייצוג חפצים ותהליכים תרבותיים באמצעים חומריים וחזותיים. מקורות:
מיקום - בית בנימיני זמנים - 27/02/2014 עד ה-10/05/2014 קישור - http://http://www.benyaminiceramics.org/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%94/%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%92%D7%95%D7%AA/ |
||