ענת גרינברג - 'גיבורי על' / בית האמנים תל אביב ע''ש זריצקי

בתערוכתה החדשה, מציגה ענת גרינברג סדרת עבודות טעונה, בת 15 ציורים, העוסקת בדימוי החייל. על בדי קנבס גדולי מידות, בגדלים של 120X150 ס"מ, בצבעי אקריליק על בד, היא מציירת חיילים חמושים ומזוודים, במצבי התנהלות שונים.

"החייל של גרינברג הוא בעל נוכחות כפולה: מצד אחד הוא משדר כוח וגבורה, דרך הנוכחות הפיזית והפעולות הכוחניות שמצוירות על הבדים הגדולים ומצד שני, דרך דלילות הצבע השקיפות ותקריבים חלקיים, הוא משדר תחושה של אימה ומצוקה", כותב ברקוביץ, במאמרו על התערוכה.

סדרת ציורי החיילים נולדה כאשר חלחלה לתודעתה של גרינברג העובדה, שבמשפחתה שלושה חיילים משרתים בו זמנית, בעלה יצא לשרות מילואים, בעת שבתה ובנה משרתים בצבא כחיילים בשרות סדיר. המחשבות והחרדות שתקפו אותה לא נתנו לה מנוח וגרמו לה לצאת את הבית, ללכת לסטודיו ואז, החלה פורקת על הבד את כל החששות, הפחדים והתסכולים שליוו אותה בעת הזאת. גרינברג תרגמה את רגשותיה לתמונות, תוך שהיא מסתייעת בצילומים וקטעי עיתונות. היא בוחרת להוציא את מושאי ציוריה מתוך הקונטקסט הצילומי וליצור צירופים חדשים וקומפוזיציות עצמאיות המשרתות את התמה שלה.

"החיילים של ענת גרינברג משמשים אותה כמטאפורה של התרבות הישראלית, שבה קווי גבול של נורמות תרבותיות חברתיות ומסורתיות מתעמעמים ואלמנטים סותרים כמו הפראי, המוסרי, מופקר וחוסר מוסר פועלים יחד ויוצרים תהליכים בלתי צפויים", מוסיף ברקוביץ.

בציוריה מבקרת גרינברג את  נושא הצבאיות, את גיוסם של בני נוער צעירים לשרות צבאי. "במסגרת השרות הצבאי נלקחים מהם החופש והנעורים, מטילים אותם לתוך סביבה חדשה ומציאות לא מוכרת להם, לתוך מסגרת צבאית קשוחה ותובענית המעמתת אותם לראשונה עם חיים בצל המוות", אומרת גרינברג.

"ענת גרינברג, מנסחת את הציורים שלה במונחים אסתטיים של יופי חושני יחד עם זה היא מטילה בדימויים שלה דופי על ידי קומפוזיציות חתוכות, חלקי גפיים וראש בתקריבים וזוויות לא צפויות  שיוצרים מתח ומסתורין מרתק", כותב אוצר התערוכה.

גרינברג מדברת על השניות אותה היא חשה במצב הקיומי המורכב, בו אנו חיים. מצד אחד, עלינו להחזיק צבא חזק כדי להגן על קיומנו במקום הזה ומצד שני, אנו עושים שימוש בחייהם וגורלם של אנשים צעירים, מבלי שניתנה להם האפשרות לבחור.  האמביוולנטיות שלה נובעת מן התחושות הסותרות המציפות אותה, בין ההכרח להחזיק צבא ולוחמים להגן על קיומנו, במקום הזה, לבין חששותיה כאם, השולחת את ילדיה, כמו גם את בעלה להילחם.

גרינברג מוסיפה ואומרת שהחיים של נערים ונערות בישראל מתחילים באיחור, ביחס לנקודת ההתחלה של בני גילם בארצות המערב, שאינם חייבים בשרות צבאי. "זה גיל שיכולת קבלת החלטות בו לוקה בחסר, מאחר והם שטופי אדרנלין, וזקוקים לריגושים קיצוניים, כדי לחוות את החיים, דבר שהצבא אמנם מעניק להם, אך מבלי שיש להם יכולת שיפוטית הולמת, היודעת להבחין בסכנה. ומכאן היא מסוכנת", טוענת גרינברג.

"סדרת העבודות "גיבורי על" שמוצגת בבית האמנים, בתל אביב, משדרת בסופו של דבר פגיעות ועדנה שנובעים מתוך המוכר והשגרתי. יש כאן גוף עבודות שמניע את הצופה בהפוך על הפוך בתפיסה דואלית של חיים ומוות, מסורת ותרבות, גוף ורוח ממשי וסמלי", מסכם ברקוביץ את מאמרו.

אוצר: אריה ברקוביץ

ענת גרינברג, ילידת תל אביב, דור שני לניצולי שואה, שירתה בצבא. אחרי שרותה הצבאי, עסקה בעיצוב אופנה, במשך 6 שנים (1984-1990) ובמקביל החלה לומדת ציור במסגרת פרטית, אצל הציירים: אלחנן הלפרין ואהרון אלקלעי (לפני כ-20 שנה) וציירה להנאתה. בשנת 2007 החלה ללמוד אמנות בצורה מסודרת במדרשה לאמנות, בית ברל, במשך 4 שנים, עד 2011. אל עולם הציור נשאבה מגיל צעיר, היא זוכרת עצמה מציירת כבר בגיל 5.