''יופיין של סוסות גזעיות'' - תערוכה לזכרו של הצייר אדם בקרמן / גלריה ברנרד

תערוכה לזכרו של אדם בקרמן "יופיין של סוסות גזעיות", בה יוצגו כ-35 עבודות, מעזבונו של הצייר, עבודות בטכניקות שונות, שרובן עוסקות בדמות האישה, תיפתח בגלריה ברנרד, תל אביב, ביום ו' 4.4.2014, בשעה 12:00. ביום זה ימלאו 99 שנים להולדתו של האמן.

 

"אדם בקרמן עסק בציור כמעט 70 שנה. האיש שסיפור חייו יכול לאכלס ספר מרתק, מי שכמו כל יהודי נדד בין פולין, אוקראינה, רוסיה וישראל, בוגר האקדמיה לאמניות בוורשה, היה צייר שעבד ברישום בהדפס ובצבע והשאיר אחריו גלריה אדירה של עבודות. מלבד היותו צייר העמיד אחריו בקרמן גם דורות של ציירים, להם שימש כמורה ומתווה דרך. המפתיע ביצירתו של בקרמן הוא העובדה שעל אף העיסוק הבלתי פוסק בתחום ועל אף שליטתו הנפלאה ברזי הציור, לאורך כל שנות יצירתו היה מוקסם בעיקר מדמות האישה. בקרמן הפליא לצייר גם נופים אך דמות האישה היא ללא ספק שיא יצירתו ונושא זה זכה אצלו לאין ספור פרשנויות ונקודות מבט".  כותבת קרימולובסקי במאמרה לקטלוג התערוכה.
 

נושא העירום הנשי מהווה אחד מנקודות המוצא לתיאור גוף האדם. מאז תקופת הרנסנס זהו נושא המרתק אמנים. קשה לחשוב על מי מהציירים המובילים בעידן המודרני שלא עסק בעירום נשי אך רק חלק קטן מהיוצרים הפכו נושא זה למרכז יצירתם.
 

בקרמן, כאמור, מצייר נושא זה במשך כל שנות יצירתו בארץ ובכל פעם בסגנון שונה. בהשפעת האמנים שפעלו בארץ, נטש את הסגנון הכבד, האקדמי, המזרח אירופאי ואימץ את המודרניזם החדש שהתוו האמנים הפריסאים. ייחודו בנוף היה ללא ספק הרקע האקדמי האירופאי של ציור פיגורטיבי מוקפד בהשפעה של המודרניזם האירופאי. שני אלה חברו למקוריות ונועזות יוצאת דופן. כך, בשנת 1972 בתערוכה בגלריה צ'ימרינסקי הוותיקה, מתנוססות על גבי ההזמנה שתי דמויות עירומות המתפתלות זו בתוך זו. שנה אחר כך בשנת 1973 הציג בקרמן תערוכה בעירו, ראשון לציון, לה קרא מפורשות "ארוטיקה". בדימוי המופיע על גבי ההזמנה לתערוכה, חיתוך עץ של זוג מתנשק ומתחבק, אלא שדווקא ישבנה העסיסי של המתחבקת הוא הממוקם במרכז הקומפוזיציה.
 

שנתיים אחר כך, בתערוכה שנפתחה במוזיאון העירוני ברמת- גן, בחסותו של גבריאל טלפיר, מבקר האמנות המיתולוגי, שוב מעטר את ההזמנה חיבוק עז., הפעם ברישום של שתי דמויות, ספק אישה וגבר, ספק שתי נשים. אף הפעם האיברים עסיסיים למדי והסצנה בהחלט נועזת במונחים של התקופה.
 

אין ספור סדרות הוקדשו לנושא זה. מי שיבקר היום בביתה של בתו כרמלה יגב, ידמיין עצמו נמצא בהרמון מפואר, כשנשים עירומות מביטות בו מכל עבר.
 

יפה במיוחד סדרת הנשים בסטודיו – אישה עירומה, כסא, שטיח צבעוני. יצירות אלה שייכות לסוגת "המודל בסטודיו של האמן". ניכר לראות בעבודות אלה את השפעת מאטיס. צבעוניות עשירה, ציורי האמן המציצים מאחור, כסא העץ של הצייר והנגיעה הקלה, המעודנת של "עירום נועלת נעלה הלבנה" (כפרפראזה ליצירתו של מרסל דושאן, "עירום יורד במדרגות" ). בסדרה כולה מובלט גופה הבתולי והצחור של האישה, אל מול עושר הצורות והצבעים של הסטודיו, שילוב היוצר תחושה מסתורית משהו.
 

חלק גדול מתמונות העירום צוירו על פורמטים גדולים מאוד. כאן, הופך גופה של האישה למעיין פסל יווני. ראשה כמעט ואינו נוכח בציור, אך גופה המתפתל ופטמות שדיה נדמים כמעט כישות עצמאית.
 

תקופה מעניינת נוספת היא זו, בה מצייר בקרמן קבוצות של נשים בעירום, או זוגות בעירום. בציורים אלה נדמות הדמויות כמשתרגות זו בזו, לעיתים כמעט מרקדות יחד. הקומפוזיציות המורכבות יוצרות תחושה של מעין בכחנליה מודרנית. ברוח האמנים שפעלו בארץ בשנות החמישים והשישים יצר בקרמן גם צלחות נדירות שגם בהן מככבת דמות האישה.  

 

אדם בקרמן חי את רוב חייו בעיר ראשון לציון, כאן לימד וכאן העמיד דורות של ציירים חדשים. לימים היה אף יועץ ראש העיר לאמנות ועם מותו בחרה עירו להנציח את שמו באמצעות קריאת רחוב על שמו, בעיר שאותה אהב ובה פעל.

 

בראיון האחרון שנערך עימו אמר בקרמן בנחישות: "אין יפה יותר מגופה של אישה...יש לי אובססיה והיא לצייר נשים עירומות. בשבילי עירום מסמל את האמת. אני אוהב אותן מלאות עם הרבה בשר ורכות כמו חמאה...לפעמים הן כמו עדר סוסות גזעיות". מסכמת מירי קרימולובסקי את מאמרה.
 

אוצרת: מירי קרימולובסקי

 

לתערוכה יופק קטלוג מקיף מיצירותיו של האמן, אותו עיצבה נכדתו, יעל יגב.

 

ימים ושעות ביקור בתערוכה:

ימים ב' – ה'        13:00 – 10:00, 19:00 – 16:00

 יום ו'                13:00 – 10:00