אסף אורן - קריעות / גלריה ע"ש מורל דרפלר במרכז האקדמי ויצו חיפה

המושג, "קריעה", מקורו במנהג האבלות היהודי, על פיו קורעים קרובי הנפטר חלק מהבגד אותו הם לובשים בזמן פטירת קרוב המשפחה או במעמד טקס ההלוויה, בגד אותו אמורים הם להמשיך וללבוש במשך שבעת ימי ה"שבעה". פעולת ה"קריעה" של בגד האבל היא פעולה ישירה וממשית, ובאותה העת היא פעולה סימבולית. היא פעולה טכנית ופעולה אמוציונאלית, פעולה אישית וחברתית, טקסית ויצרית.

ראובן קופרמן, אוצר התערוכה:

"בתערוכה זו פורש אסף אורן, בוגר המחלקה לצילום בויצו חיפה, דימויים מסוגים שונים, כמעין עדויות למהלך של אירועים שהתרחשו לאורך שלוש-עשרה שנים, שתחילתן במאבק עיקש, אשר מתערער עם הזמן החולף ומתפתח לתהליכים של פרידה, אובדן ואבל. אסף מגולל סיפור אישי כמישהו שכבר נמצא מעבר למצב הרגשי הטעון ואשר מסוגל לספר את הסיפור באופן יותר מרוחק ואובייקטיבי. אלא שתוך כדי התבוננות בתערוכה נחשף ומתגלה הרגש, המנסה לתפוס, לעכל, לשחזר, להבריא ולצמוח, ובצמיחתו לשקם את הנפש. כן, החיים ממשיכים, אבל הקרע נשאר.

העבודות המוצגות בתערוכה שאובות ומושפעות מהחיים, ומהאירועים המלווים אותם, במגוון דרכים; אם זהו "רדי-מייד" אשר בתלייתו על קיר הגלריה מקבל מימד פואטי, או טקסט כרונולוגי ואינפורמטיבי אשר יוצר את בסיסה הארכיטקטוני, תרתי משמע, של התערוכה. אם זהו צילום של פריט שתועד באופן אובייקטיבי ובכך הורחק ונותק מן האירוע בו נוצר, או וידיאו המשחזר פעולה מהחיים, מתוך ניסיון להשתקם באמצעות החזרה על אותה פעולה, פעם אחר פעם. אופני ההתייחסות השונים אל המציאות, המשתקפים בעבודות אלו, משחזרים ומבטאים את תהליך הסובלימציה שמנסה לעדן, לרכך ולתעל את האובדן.

הקריעה נוכחת גם בהווה, והתערוכה מזכירה גם לנו, שהכל חולף, אך לא נמחק.

"ממנטו מורי"

אסף אורן, בוגר המחלקה לצילום מדיה וקולנוע בשנת 2007, יוצר בתחומי צילום הסטילס והוידאו-ארט ולאחרונה גם בכתיבת טקסטים ובמיצבים. עוסק בצילום ארכיטקטורה ובהוראת הצילום. הציג בתערוכות בארץ ובעולם. מזה כשנתיים מתגורר עם משפחתו בברלין ושם, לצד היצירה, הוא לומד לתואר שני באוניברסיטה לאמנות של ברלין (UdK).