אלין אלג'ם / גלריה ארטסטיישן

במרכז תערוכת היחיד השלישית של  אלין אלג'ם עומד הדימוי. אלג'ם מבקשת לברור את תוקפו ותפקידו לאחר תהליך עבודה אינטנסיבי.בציוריה המונומנטליים החדשים, חושפת אלג'ם פסגות של יופי, שיאים בוהקים של תשוקה, ומבקשת לבחון את אופי התשוקה המותנת, את האקסטזה לצד הריקון, ואת העדר הקטרזיס שאנו כה מייחלים לו.

סוסי פרא מקושטים, שיער בלונדיני, חלקי גוף מעובד מסצנות פורנו וציפורים אקזוטיות, ממלאים תפקיד בתעמולה לסימון של שיא. הטבעי והפראי מטופל ומקושט, החומרי מהודק ומאופר, עד שהדימוי הופך לנוף, הצומח והחי לטפט, והדחיסות והבלבול יוצרים בליל של "היפר דימויים". אלה שואלים על אשליה, כח ומניפולציה של תשוקה ויופי בעידן בו הפכנו משועבדים לדימוי המבויים, מפולטר ומעובד.

המקום האותנטי הוחלף בפולקלור או נוסטלגיה, והתשוקה הפראית מוכרעת לכלליו ופרטיו של הדימוי, הסימון, שנמצא כעת בראש ההיררכיה.

אלג'ם מתחקה אחר ה"חומר" ממנו עשוי הדימוי ומנסה לברר את תוקפה של פעולת זיכוך התשוקות. היא מפגישה את הצופה עם הדימויים בווליום, כפי שדימויים אלה מבקשים להתנהג, בדחיסות ובהתפרסות.

הקצנה זו אל מול הלך הרוח המפוכח של בחירת הנושא והדימויים מרמזת שכל זה אינו רק מניפסט אינטלקטואלי אלא קונפליקט של ממש עבור אלג'ם, בין התמסרות והעצמה לערעור וריקון.