קיקיון / AByad Gallery

לפני הבריאה: קיימת עמימות והיסוס שמתלווה בבחירות קטנות של היוצר, שלא באות מתוך חשיבה אלא מן היצר והידע הלא- מילולי שנצבר בגוף ומוליכים  בדרכם העמומה את אופני הדיבור עם החומר, שלב זה קשור בחלק הנשי בנפש ברחם ובאימהות והעבודות בתערוכה זו שוהות להן שם וצוברות המתיקות הנחוצה למפגש המתחדש עם המציאות.

בעבודותיו של אריק יודקוביץ' בתערוכה זו, הוא בונה השלמות בין "אדם-חומר" והורס אותה מספר פעמים, הוא יודע להקשיב לחומרים האנושיים והפיסיים בטרם התגלמותם בקומפוזיציות ומצליח להקדיש פעולת ההרס והבנייה לצורך פרוגרסיה. הדמויות מגלמות שברירות ועוצמה בו זמנית, והמצעים בעבודות ספוגים עבר ובמפגשם עם הדימויים מייצרים ביחד הווה.

לכות שונות, דבקים, צבע לקיר, שפכטל, חומרים משתמש בהם האמן בעבודות שלו וכולן נועדו למטרת שחזור ושימור בתים ועץ. אך למרות שהם עשויים לשמר את העבודות במידה כזו או אחרת, האינטראקציה ביניהם גם גורמת להתנגשות וליצירה של משהו חדש המתפתח עם הזמן. העצים בהם אני משתמש מסביר אריק: מהווים את הבסיס לעבודות, נמצאו ברחוב. לעתים בעצים מתגלות הפתעות: בטון, עובש, שכבות צבע ישן, ואלה נהפכים לחלק בלתי נפרד מהיצירה ולאובייקט לשימור.

העבודות עצמן עוסקות בהשוואה בין האנשים, החומר האנושי, לבין החומרים המרכיבים את העבודות, המתפרקים ומתכלים, עליהם אני מטביע את הדימויים. כמו החומרים, גם הדמויות מצויות במתח שבין שימור ופירוק. האנשים והדימויים אותם אני "מנציח" נגעו בי בצורה כזו או אחרת. חלקם אנשים שהשפיעו עליי רבות באמצעות הקשר הקרוב בינינו, חלקם לקוחים מתוך ספרים ישנים שהושלכו וחלקם אנשים שחולפים על פניי באוטובוס או ברחוב שמשהו בהם מדבר אליי.

אריק יודקוביץ' נולד בשנת 1980 בניו יורק, ארה"ב, עלה לארץ בשנת 2004

בוגר המרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה, המחלקה לצילום.

אוצרים: מחמוד קייס ויאסמין חוג'יראת.