"במזג לטיני" - האמנית סילווה זלמנסון / בית רובינשטיין

סילווה נולדה בשנת 1944 בסיביר וגדלה בריגה שבלטבייה. בשנת 1967 סיימה כמהנדסת באוניברסיטת פוליטכניקל בריגה. לאחר שסורבה לכל בקשת עליה החליטה עם בעלה, שני אחיה ועוד 12 מסורבי עליה לעזוב את ברית המועצות בצורה בלתי חוקית . במסווה של טיסה לחתונה משפחתית רכשו חברי הקבוצה את כל הכרטיסים לטיסה מקומית. החברים ידעו שסיכויי הצלחת התוכנית אפסיים, אך מטרתם האמיתית הייתה לחשוף את פרצופה של ברית המועצות לעולם. הם ראו שעוקבים אחריהם והיה ברור שהשלטונות ידעו על התכנית . אבל היהודים לא ויתרו והמשיכו ללכת הלאה והפגינו את רצונם לעלות לישראל למרות הכל. הקבוצה נעצרה בדרך לשדה. בברית המועצות הוחלט לערוך להם משפט ראווה על בגידה במולדת. עם שני פסקי דין מוות ו 10-15 שנות מאסר לאחרים. מסתבר שזו הייתה החלטה פוליטית מדינית שגוייה. העולם כולו הזדעזע לגלות שאזרחי מדינה שלמה מוחזקים בכלא מסך הברזל. המשפט יצר לחץ חזק על דעת קהל העולמי נגד הפרת זכויות האדם בברית המועצות. סילווה נשפטה ל-10 שנות מאסר במחנה עבודה, אך לאחר 4 שנים שוחררה מהכלא כחלק מעסקת חילופי מרגלים והורשתה לעלות לישראל. מיד עם שחרורה יצאה סילווה למאבק לשחרור בעלה, שני אחיה וחבריה. היא נפגשה עם מנהיגי עולם, שבתה שביתת רעב בת 16 ימים ליד בנין האו"ם וגרפה הזדהות עולמית עצומה.

מאבקה נמשך עד שנת 1979, כאשר בעלה, אחיה וחבריה שוחררו. סילווה וחבריה שילמו מחיר כבד, אך תרמו תרומה גדולה למאבק למען העלייה לישראל. מאז עלייתה לארץ, עוסקת סילווה בציור לצד עבודתה כמהנדסת מכונות. בשנת 1997 התקבלה סילבה זלמנסון כחברה באגודת הציירים והפסלים בישראל. ומשנת 2003 היא חברה באגודת אמנים של אחווה "מושבים". האמנית סילבה זלמנסון השתתפה בתערוכות רבות בארץ ובחו"ל ויצירותיה נרכשו לאוספים פרטיים בישראל, ארה"ב, בריטניה, צרפת, פינלנד, רוסיה ולטביה.

מנעוריה אהבה התעמלות אמנותית ונושא הריקוד בפרט - ריתק אותה. את כמיהתה לחופש ולשחרור ביטאה ברגש ובתשוקה בריקוד הצועני. בשנת 2002 נסעה לטיול לברצלונה וצפתה בהופעת פלמנקו. היא נותרה מהופנטת מעוצמת הנשים החזקות והסוערות ומאז החלה להביע את מה שראתה על הבד. היא ציירה במזג לטיני החבוי בתוכה - רקדנים במחולות פלמנקו צבעוניים וסוערים.

האמנית סילווה זלמנסון מביעה דרך ציוריה את הרצון של כל אדם לחופש. את הריפוי לגוף, את המגע עם החוזק והרכות הפנימית שבו. האדום העז ששולט בעבודות מודגש ברבים מהציורים בתערוכה ומותיר בנו מן קסם מכושף השובה את העין. לורי פשניצה אוצרת התערוכה