התרנגול שבי - בעז מילר / בית גבריאל בכנרת

"הרישום מדריך את הצבע אל נתיביים רוחניים", אמר אנרי מאטיס.

בציוריו של בעז מילר רואים את הקו הברור והנחרץ המוביל אל הצבעים המגוונים ואל השירים והמשפטים הנטועים בכל ציור כמעט. "בחיינו קיים צבע יחיד, כמו פלטה של אמן, אשר מספק לנו את משמעות החיים באמנות, זהו צבע האהבה" מארק שגאל, אשר בציוריו היה איפיון בולט של פנטזיה וחלום, בצבעוניות עזה.

עבודותיו של מילר מאזכרות ומשלבות זיכרון, פולקלור ופנטזיה: דמויות ועצמים מרחפים בחלל, ללא שימת לב לכוח המשיכה ואף לא לחוקי האנטומיה. לעתים הוא משלב ביצירותיו שירים כתובים בכתב ידו המתפתל, כולם מעידים על נבירה ותהיה עמוקה בשרשי החיים, במקורותיו.

תערוכת היחיד של בעז מילר אשר כותרתה "התרנגול שבי", היא סוג של מזיגה וגישות, מראות מודרניסטים יחד עם אסכולת פריז הצבעונית, הכל חוברים יחד לכלל הרמוניה וביטוי אישי חגיגת אמנות וחוויה למתבונן. אדום, צבע, כרבולת אדומה, תנופה, צביעה, צבעוניות, וחיית הארץ, בני כנף, הם מעידים גם על מסכה חברתית, דו פרצופיות מקרקרת, מיללת, העמדת פנים בצביעות תיאטראלית האמן משתמש  בדמויות צבעוניות, משחקי דו פרצופיות,  קריאת התרנגול... האמן מעז ללא הפסק, אישיותו המורכבת מרתקת, מינית, ובה בעת מרתיעה. בגלל שאכפת לו מה אנשים חושבים עליו הוא משחק עם צבעי הפלטה, הוא משרבב גם ציורים מן המחשב וגם פסלים, הוא יוצר מיצבים, וכשהוא מחזיק את המכחול הוא הופך לליצן וללוליין, המשחק בין בדי הקנבס הגדולים שלו ומנסה ליצור יחס נכון ואיזון לדמותו.

הוא מבשיל פנימית אט אט, יצירה בלתי פוסקת לאורך השנים מעניקה לו יכולת התבוננות של כאן ועכשיו, היא הנותנת ליצירתו חותם אמונתי מובהק ומיוחד. יש לו שפה משלו.

נשים כגברים צוירו ופוסלו לאורך כל תולדות האמנות, הגברים של בעז מעזים יותר. כשמו כן ציוריו- מעזים ומנגחים, הם יוצרים כיעור ומאתגרים את הצופה להסתכל, לבחון ולספוג. מראה התרנגול הדורך על מבושי הגבר מעורר התכווצות וסלידה, נשמתו של האמן, המתפתל ביסורים, אוהבת את המכאוב, מתמכרת לכאב הענוג ואף נותנת לו פומבי. תנו לי לסבול בתענוג. זה שלי ולא תקחו לי את זה... זו הצהרתו.

"מפגש עם הפרות הקדושות והשדים החבויים מתחת לשדות הכותנה שבדרך לים, מתחת לעצי התפוז של סבא, אלו שגדעתי במו-ידיי. מפגש עם השדות הפורחים שנעלמו מנוף חיינו. אני הוא מי שעסוק בסיכומי הביניים. האם זה הגיל? האם זה ציר ההתפתחות האישי שלי הדורש ממני להיות חד כל הזמן? אני נע בין מגע למגע, מקשיב, מציץ, מעורר ומתעורר בלילה הקר שטוף זיעה, חרד מיום המחר" כך הוא מתאר במילותיו את התחושות שלו. (מתוך "מבט לישנות", בעז מילר).

בעז מילר מעמיד את האמן במרכז, בודד במערכה, כחלק מתהליך המדגיש את מורכבותו ורב גוניותו של האמן עצמו ובכך הוא מעצים את המסר תוך הפקעתו מן הפרט אל הכלל.

"משחר ילדותי אני מסכם תחושות במילים מתומצתות. מסכם מפגשים בשורות ארוכות, מסכם אירועים, מסכם פרקים פתוחים ונשאר בתחושה של חסר לא שלם. מילים לובשות צורה של ברכו?ת, הספדים ומילים שנגנזות במגירות חתומות" (מתוך  "טעמו המתוק של האין", בעז מילר).

אודות האמן

נולד במושב גן שורק כיום מתגורר במושב נטעים נשוי + 4 בן חמישים ושלוש.

השכלה פורמאלית בוגר "בצלאל" לימודי עיצוב קרמי לימודי אמנות אוניברסיטת "פראט",

בי"ס לעבודה סוציאלית לימודי הנחיית קבוצות טיפוליות. תערוכת יחיד "אשה ציפור ומה שביניהם" לפני בשנת 1999 בגלריה "שלוש שלושים ", תל אביב. הוצגו עבודות עיצוב קרמי ופיסול ועיצוב בנייר בתערוכה קבוצתית. במהלך שנות עבודתו פעל בשני מישורים חברתי-חינוכי ועסקי לצד האמנות.

בתחום החברתי חינוכי:

ניהול שנת השירות של תנועת המושבים אחריות על קומונות מתנדבים ברחבי הארץ במרחב הכפרי (4 שנים). ניהול הפנימיה למדעים ואמנויות בירושלים -נוער מחונן (4 שנים).

ניהול מועדון משפחות לנכים באיל"ן ירושלים שמטרתו מסגרת חברתית משלבת לנכים ובני משפחותיהם (13 שנה).

אגף השיקום משרד הביטחון הפעלת מסגרת שיקומית המשלבת חקלאות ואמנות (5 שנים) הובלת קבוצות תמיכה לאוכלוסיות במצוקה בעיר לוד

אוצרת - יעל ניצן