ב-24 באוגוסט תיפתח במוזיאון חיפה לאמנות תערוכה גדולה במלאת מאה שנה לרדי-מייד הראשון.
ב-1913 הציב מרסל דושאן, בסטודיו שלו בפריז, גלגל אופניים על שרפרף, חיבר אותם, והציג אותם כעבודה אחת. הגלגל והשרפרף המקוריים אבדו, אבל ההיסטוריה זוכרת אותם כרדי-מייד הראשון בתולדות האמנות המודרנית. דושאן הראה לנו שכישוריו של אמן נמצאים, בין השאר, ביכולתו להצביע על דבר-מה קיים, ולאו דווקא ביכולתו לייצר דבר-מה חדש. היש מהפיכה גדולה מזו? במלאת מאה שנה להפצעתו של הרדי-מייד, אנחנו מבקשים לקיים במוזיאון חיפה לאמנות תערוכה וסדרת אירועים שיבדקו מה ואיך קרה מאז, מה ואיך עושים היום עם מורשת דושאן. האמנם זוהי מורשת גורפת עד כדי כך, שיש לתהות האם קיימת אמנות שאיננה הצבעה, לקיחה, שאילה וניכוס? האם האמנות יכולה לחמוק מרודנותו של הרדי-מייד, ומצד שני, האם האמנות יכולה לחמוק מהגדרתה כחפץ ולפיכך כסחורה? או, במילים אחרות - האם נותר היבט רדיקלי בשימוש בחפץ מצוי בעולם שבו חפצים הם חלק מהשיטה הקפיטליסטית?
בתערוכה יציגו כ-36 אמנים עבודות המגיבות מנקודות מבט שונות לשאלות העולות לרגל יובל המאה של הרדי-מייד. בין השאר יוצג "גלגל אופניים" של דושאן, מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, וכן שתי עבודות נוספות של דושאן. עבודות אלה הן חלק מסדרת מהדורות, בנות 10 עותקים כל אחת, שעשה דושאן בשיתוף עם ארטורו שוורץ, הגלריסט שלו ממילנו, בשנות ה-60, זמן קצר לפני מותו, כשהרדי-מייד כבר צבר מעמד מיתולוגי. תוצגנה עבודות של האמנים הישראליים, מחלוצי הרדי-מייד - יאיר גרבוז, פיליפ רנצר, עידו בר אל לצידן, תוצגנה עבודות של אמנים צעירים - שי רטנר, הראל לוז, אפרת קדם, צחי חכמון, רותי אופנהיים, עידו אברמסון, טמיר ליכטנברג, אריאל רייכמן ועוד. העבודות נעות על טווח רחב שבין אובייקטים, ציור, צילום, וידאו.
עוד יוצג פרויקט מונומנטלי של הקבוצה ארט אספיונאז', המונה 6 חברים: הם הורידו ממפת גוגל פס נוף ישראלי - מעכו ועד לרמת הגולן, בצעו אותו למשבצות ושלחו את המשבצות במייל למפעל ציור בסין. שם ציירו כתריסר ציירים סינים כל אחד כ-100 עבודות על פי הדימויים המצולמים. התוצאה - 1,000 ציורי נוף ישראלי תוצרת סין, שמן על בד, 30 על 40 ס"מ כל ציור - תוצג במוזיאון חיפה לאמנות. כחלק מהתערוכה, אך גם כהמשך לתערוכת האאוטסיידרים, תוצג תערוכת יחיד קטנה של בתיה שני, אשר מאז 1994 שולחת מעטפות בדואר לכתובות בדויות. על המעטפות היא רוקמת ומציירת, ומקפידה לכתוב עליהן את כתובתה, כך שבאדיבות שירותי הדואר המעטפות חוזרות אליה.
עד כה קהל הנמענים של המעטפות היו דוורים ופקידי דואר בלבד, עכשיו לראשונה מוצגות המעטפות המצוירות והרקומות בהקשר אמנותי.
אוצרת: רותי דירקטור צוות אוצרות: מיכל רובינשטיין, כרמית גלילי