התערוכה הקבוצתית אשת לוט מבקשת לערוך לצילום ניתוח ק?ט?ר?ק?ט ומתעקשת על יכולתו לראות ולהראות. קטרקט הוא מחלה של העין היוצרת מיסוך, ערפול וטשטוש הראייה. ליקוי זה תואם היבט מרכזי בצילום העכשווי, המסרב להתבונן על מציאות חיצונית לו. כבר בשנות ה-70 למאה ה-20 הוטל בצילום מום. נאמנות הייצוג של המציאות המצולמת הוטלה בספק, כמהלך ביקורתי המבקש לכונן קורא המודע לאופן הבנ?י?תו של הדימוי הצילומי, כולל היבטיו המדומיינים והאידיאולוגיים. ההוגים שקידמו עמדה זו גרסו שהצילום הוא מדיום שבאמצעותו מוסתרת ומסוות המציאות וראו בכך את מוגבלותו. אך בשיח הצילום הישראלי המאפיין את העשור האחרון, תכונות אלו של המדיום נתפסות דווקא כמעלותיו, בזכות פוטנציאל פריעת הסדר וההוצאה מהקשר שמיוחסים לפעולה המעוורת.
 
חשיפה - ולא הסתרה, היא התכונה שעושה את הצילום לנושא משמעות ובכללה גם חשיפת היבטיו המדומיינים והעלאה אל פני השטח של נקודות עיוורון, שקיימות הן במציאות והן בדימויים שהוא עצמו מייצר. כאשת לוט, הצילום רואה ומראה. אשה זו סירבה לציווי שלא לראות. בהתעקשה להתבונן במעשה האלימות שביצע האל במציאות, היא יצאה כנגד השררה המבקשת לשלוט במבט ולהכתיב את הנראה. כתוצאה מכך, הוקפאה לנצח ובעצם נוכחותה הקפואה היא מציגה עדות, המגולמת בגופה, לפעולה האלימה ולהתעקשות לראותה גם יחד.
 
התערוכה רואה במציאות חומר מחומריו העיקריים של הצילום, ומדגישה את הערבות ההדדית המתקיימת בין צילום ומציאות, שבאה לידי ביטוי במתן נוכחות זה לזה. להבדיל מדרישתה של האמנות המודרנית, הדיון האמנותי או הפנים-מדיומלי של הצילום אינו מתנתק מהמציאות. גם היבטיה המודחקים של המציאות (אירועים או מקומות שבעלי עניין מבקשים להסתיר) או היבטיה המדומיינים (רגשות, תשוקות, מאוויים, אידיאולוגיות) מועלים באמצעות הצילום אל פני השטח, ישירות או בעקיפין וכך הופכים לנראים. כאשר הצילום עוסק ב"לא נראה" הוא עושה זאת בביקורתיות, או לכל הפחות עם קריצה.
 
הצילום הוא מרחב נדיב, הכופר בהיררכיות וחל על הכול. הוא סופח אליו נקודות מבט ואיכויות שונות, המתקיימות בו בעת מבלי לשלול זו את זו. ריבוי המבטים והאיכויות מוביל לא אחת לסכסוכים המגולמים במבעים אירוניים או פרדוקסליים, לקריסתו של קונצפט בפני המציאות או להתאמתו אליה תוך זיהום הדדי.
 
בתערוכה משתתפים 23 אמנים ישראלים: גלעד אופיר, אסנת בר-אור, יוסי ברגר, גיא גולדשטיין, דוד גינתון, מיכל היימן, פבל וולברג, מאיר ויגודר, ינאי טויסטר, יעקב ישראל, אלכס ליבק, תמרה מסל, מיכל נאמן, דוד עדיקא, רון עמיר, אריאל קן, מיקי קרצמן, שמואל יוסף שוויג, אפרת שווילי, שמחה שירמן, אפרת שלם, יגאל שם טוב, מרלי שמיר. למרות השוני, יצירתם חושפת היבטים משמעותיים אודות טיבם של המציאות והמדיום כאחד.
 
התערוכה מלווה בקטלוג המכיל כ-60 תצלומים; טקסט של אוצרת התערוכה, נעמה חייקין, הדן באופני הראיה של הצילום ומחויבותו למציאות וטקסט של ד"ר יעל אילת ון-אסן הדן במשמעות הראיה והתמורות שהיא עוברת בעידן הדיגיטאלי.
 
שעות פתיחה: א'-ה' 08:00-16:00; שבת וחג 10:00-16:00; ו' וערבי חג – סגור
כניסה בתשלום: מבוגר-20 ¤, ילד/סטודנט-16 ¤, פנסיונר-11 ¤, חיילים-חינם