אפילו - יצחק דנציגר ואביטל גבע / קונטמפוררי בייגולקונדה

בצעד יוצא דופן החליט רוני פורר, אוצר התערוכה "אפילו" בגלריה קונטמפוררי ביי גולקונדה, לפצל את התערוכה המתוכננת לאביטל גבע, בני אפרת ואוסוולדו רומברג, לסדרת תערוכות נפרדות שתיפרש לאורך תקופה של 18 חודשים ובמסגרתה יוצגו עבודות ופרויקטים של שלושת האמנים משנות ה-70 ועד ימינו. לצד עבודות של יצחק דנציגר, חלוץ האמנות המושגית והאקולוגית בארץ, כציר מקשר בין עבר להווה.
רוני פורר: "שלושת האמנים הינם אמנים ששורשיהם נטועים באמנות המושגית ועבודתם מתמקמת בחלל ומפעילה אותו יותר מאשר "מוצגת" בו באופן מסורתי. אי לכך, ומפאת כמות העבודות, מימדיהן וחשיבותן, הוחלט לפצל את התערוכה ולהקצות לכל אחד מן האמנים חלל וזמן תצוגה נפרד. הסדרה תיפתח במיצב חדש של אביטל גבע שנוצר במיוחד עבור תערוכה זו".

אביטל גבע - יליד קיבוץ עין שמר ותלמידו של יצחק דנציגר, נחשב כ"עוף מוזר" בזירת האמנות הישראלית לאחר שפרש ממנה, בשנת 1977, לצורך הקמת חממה ניסיונית בקיבוצו. חממה זו מתפקדת מאז ועד היום כמאגר של מניעים יצירתיים שמנווטים שיתופי פעולה בין חוקרים ומדענים מתחומים שונים כאגרונומיה, אקולוגיה, הידרולוגיה או אוקינוגראפיה.

גבע זכה להכרה בינלאומית בשנות ה-70 כאמן פוליטי המאמין בכוחה של האמנות להרים תרומה חברתית של ממש, ומצליח לשלב בין אהבותיו לחקלאות, אקולוגיה חינוך ואמנות לכדי מיצבים אמנותיים מעוררי השראה. אחד ממיצביו הידועים ביותר הינו העתקת החממה, כמות שהיא, לביאנלה של ונציה 1993.