פאני הורוביץ - רגע של חסד / גלריה אפרת

"אני מחפשת את הרגע הזה, אותו רגע של חסד, וכך אני מנציחה על הבד מן העולם שסביבי, זה היה קיים לרגע אחד, קיים ונעלם...", פאני הורוביץ. פאני הורוביץ ציירת פיגורטיבית - משוחחת עם חפצים. בציוריה מתהווה ארגון מחדש של סדרי עולם לפי תחושות ותפישת מרחב בעלת חוקיות רגשית.

הסטודיו שלה גדוש באובייקטים שאנו רואים ביצירות בתערוכה. לקראת ציור חדש, היא בוחנת ומציבה את האובייקטים הללו, הדוממים ,בסידור מוקפד ומדויק. הכריות המעוטרות, קערות החרסינה הדקה, ספל הקפה העתיק עם זהב טהור, שעבר בירושה במשפחה. אותו הצבע האדום העז אשר שייך לקטיפה רכה מכורסה עתיקה. נעלי העקב ה"פיפ- טואו" ,שמביאות עימם את הסמליות, האינטימית הנשית, ואותו צמיד שקיבלה מבעלה ביום לידתה של בתה הצעירה.

היא מצלמת את החפצים הללו בשעת אור ראשון של בוקר, בוחרת את הזוויות, ואת מפגש נפילת האור עם עומק הצללים. פאני שואבת השראה מהצבעוניות העזה של הפוביזם של מאטיאס ומזרם האימפרסיוניסטים - הפסיכולוגיה הוויזואלית של ה"צבעים המשלימים".

מקור ההשפעה החשוב עבור האמנים האימפרסיוניסטים ,היה פיתוח תאוריית האור על ידי מישל אג'ן שברל: "כי שום צבע לא נראה בדיוק כפי שהוא, כאשר הוא נמצא בשכנות עם צבע אחר". אימפרסיוניסטים ופוסט אימפרסיוניסטים, הוצאת כתר 2006 עמ' 17, ומהאמנית Berthe Morisot ברטה מוריסו 1895-1841, ("סלון דה פריז" מריסו אמנית יחידה אמיצה בקבוצת האמנים האימפרסיוניסטים).

"כמו לאימפרסיוניסטים, יש לי עניין מיוחד באור. באופן בו הוא מוחזר מהאובייקטים השונים. בצבעים המיוחדים הנוצרים על ידי החזרי האור הללו, אור שונה יוצר צבעוניות שונה. לכן קערות הפורצלן הלבנות... אינן לבנות על הבד". ביצירות בתערוכה הנוכחית, קיימת תחושה שתהליכים החלים על האובייקטים-אותם חפצים יומיומיים, חלים למעשה ברוחה, ללא קשר לתכונותיהם של האובייקטים, כך האובייקט הופך סובייקט. היא נוטעת בהם נשמה, נהנית לבחון ולהסתכל עליהם שוב בזווית חדשה, ולמצוא בהם לרגעים את עצמה. אותו מימד של חפץ פשוט ויומיומי עובר טרנספורמציה, והופך לחפץ ששייך לעולם אחר. היא מאפשרת לעצמה, לקבע את החוויה, בתוך קירות הסטודיו המגן, ובאמצעות מכחולים עמוסי צבעי שמן סמיכים. היא מערבבת אין סוף גוונים, ותתי גוונים, לתוך קופסאות קטנות, וכך נוצרת בכל יצירה חדשה, התמסרות עמוקה "לתהליך".

רדיפה אחר קומפוזיציה, זיהוי שווי משקל נכון, שמייצר את העושר רב של ההרמוניה - איחוד של עולם חושי, חושני ויצרי עם שפה חדשה של סמלים וחוקים. אותם רגעי חסד - הם בריחה מעולם חיצוני רועש וכניסה לשקט, לצלול אל מעמקים, עד מד של איבוד זמן ומקום חיצוניים, כניסה והתבוננות לתוך עולמות ונופים נפשיים פנימיים - חיפוש אחר מנעול פתיחת דלת למזון רוחני. את התערוכה מלווה קטלוג מודפס ואינטרנטי / טקסטים מאת עמילי גלבמן, פאני הורוביץ, חגית שחל

אוצרת התערוכה: עמילי גלבמן