תערוכות > שלומית אברבוך- ''תיקון המזוזה''
שלומית אברבוך- ''תיקון המזוזה'' / בית האמנים ע''ש י. זריצקי, תל-אביב24/06/2010 עד ה-18/07/2010שלומית אברבוך מציגה סדרה של תבליטים המורכבים ממשטחים צרובים ומוטות עץ אותם גילפה, חרטה וצרבה, תיפתח ביום חמישי 24.6.2010, בשעה 19.30, בבית האמנים ע''ש י.זריצקי, תל אביב. במהלך 40 שנות יצירה הציבה הפסלת שלומית אברבוך למעלה מ 60 פסלים ברחבי הארץ וגם בחו''ל. ביניהם: ''וכתתו חרבותם'' באתר הזיכרון בפילובקס בחולון, ''אלומות'' בגן הפסלים בכניסה ליישוב בית דגן, גן פסלים הנקרא ''מחזור חיים'' בבית החולים הגריאטרי פרדס חנה, ועוד פסלי חוצות רבים אחרים בבתי ספר, בגנים ציבוריים ובכיכרות בתל-אביב, ראשון לציון נתניה, יבנה ובמקומות נוספים. בשנה האחרונה החלה יוצרת פסלים אינטימיים, בעלי מסרים אישיים, כדוגמת תערוכתה הנוכחית ''תיקון המזוזה ''. הדימוי המרכזי בתערוכתה ''תיקון המזוזה '' לקוח מעולם המסורת היהודית. אברבוך מחברת בין תכנים חברתיים, פולחניים לבין תכנים אישיים- פרטיים שלה. היא מדמה, בסדרה של תבליטים צרובים, את תיקון המזוזה לתהליך של תיקון טעויות מעברה וצלקות מן הזיכרון הפרטי שלה. התערוכה משמשת לה דרך לבדיקה עצמית, ובמסגרתה היא עורכת מסע לתוך הנפש, שבאמצעותו היא מנפה דברים, מסלקת מכשולים, מנסה להשיג תיקון למעשים, לשגיאות ולמחדלים שלה עצמה. התהליך אותו היא עוברת מטהר אותה, לדבריה ומעבירה תיקון. היא מדברת על תהליך אישי עמוק של זיקוק וטיהור ובניה מחדש. המזוזה הינה תשמיש קודש המקובע למשקוף הכניסה לבית, היא מהווה סימן זיהוי לכל בית יהודי. כמו כן, מותקנת המזוזה גם בחדרי הבית הפנימיים. למזוזה מייחסים סגולות מאגיות של שמירה והגנה מפני פגעים שונים. קיימות הנחיות קפדניות בכל הקשור לשמירה על שלמותה וכשרותה של המזוזה. פגמים המתגלים בה פוסלים אותה לשימוש ומחייבים את החלפתה באחרת. נהוג למסור את המזוזות לבדיקה, פעמיים בשנה. בעת צרה, או מצוקה הפוקדים את דיירי הבית, נוהגים להחליף את המזוזות, או לתקן את אלה הניתנות לתיקון, על מנת להבטיח כי יבוא תיקון גם על דיירי הבית יש מקרים שהפיסול במזוזה הוא סופי ומוחלט, במקרה זה יש לגנזה בפח מיוחד. חלקי המזוזה ע''פ פרשנותה האישית של אברבוך: 1. בית המזוזה- הקבוע במשקוף הדלת הוא החלק החיצוני- דקורטיבי, העוטף את קלף המזוזה המגולגלת בתוכה. בית המזוזה על פי אברבוך הוא חלק של האישיות שצריך להסתגל ולרצות את התבניות והערכים החברתיים המקובלים. חלק זה מיוצג על ידי אלמנטים דקורטיביים מגולפים בעץ. 2. המזוזה- מגילת קלף מגולגלת, עליה כתובות בכתב יד שתי פרשיות. אצל אברבוך משמשים סימנים צרובים וחקוקים במשטחים כדימוי לקלף המזוזה. סימנים צרובים אלו, מעין שרבוטים מן התת מודע של האמנית, החורטת בבשר החומר את שפתה הפרטית, מעידים על מצבים רגשיים רוויי מתח נפשי. ''העימות בין הניגודים, בין המעטפת הדקורטיבית של המזוזה לבין הפנים הכאוטי שלה יוצר תמונה הרמונית חדשה וזה הוא התיקון''. ''הצריבה באש הינה סוג של עמידה במבחן בו נשברים הכלים, מתפוררים, נפרמים, ולבסוף יוצרים דבר חדש. שבר ובנייה מחדש. מעין ניפוץ התבניות כדי להאיר היבטים חבויים וסמויים מן העין, צלקות זיכרון הבונות זהות מורכבת יותר. אישיות מכילה ומוכלת. הפשטת הכיסוי החיצוני והצגת האיברים הפנימיים''. ''אם במזוזה המסורתית בית המזוזה מכיל את המזוזה, אצלי התחלפו היוצרות - אני פורשת את התוכן הפנימי והוא תופס את רוב התמונה''. כותבת אברבוך. ''בעבר יצרתי פסלים גדולים בכיכרות וגנים ציבוריים ובדרך זו יצרתי זהות חדשה למרחב הציבורי. בתערוכה זו אני מזמינה את הצופה להיכנס אל המרחב הפרטי הסגור שלי שבו הוא לוקח חלק בתהליך של בניית זהות מתוקנת'', מוסיפה אברבוך בתארה את עבודתה. שלומית אברבוך - תקציר קורות חיים סיימה את חוק לימודיה באקדמיה לאמנויות יפות ברומא. שם למדה אצל הפסל האיטלקי הידוע פריקלס פאציני. עם סיום לימודיה זכתה בפרס יוקרתי בתחרות ע''ש ''מרקוס אאורליוס'' של עיריית רומא על פסלה ''אמהות.'' במהלך השנתיים הבאות השתלמה במשך שנתיים בעבודה בשיש בעיירה ''פיטרה סנטה'' שליד פירנצה הידועה בסדנאות אמני השיש שלה. במהלך שנים אלה הציגה בתערוכות קבוצתיות וביאנאלות רבות ברחבי אטליה. אחת מתערוכות אלה זכתה לתשומת לב ניכרת כאשר הציגה סדרה של פסלים בנושאים מקראיים בכנסיית פיאצה דל פופולו בלב רומא. אברבוך קשרה קשר הדוק עם קבוצת אמנים בדרום אטליה שנקראה ''איל גרידו'' (הזעקה) הקבוצה פעלה יחדיו לחשיפת הפולקלור התרבותי של דרום איטליה. עבודתה בנושא זה בדרום איטליה זכתה להערכה רבה. לפני שסיימה פרק זה ערכה תערוכת יחיד ברומא בשם ''מסלולים'' עליה כתב העיתון ''איל טמפו'' ''תערוכה מכשפת ממש''. בשנת 1981, שבה ארצה והחלה יוצרת באינטנסיביות. בשובה מצאה קשר עם נופי הארץ ואבניה. היא החלה ליצור בנושאים של מיתוסים מקומיים כמו אלילות פריון, (ראשון לציון וחולון ונתניה). אברבוך לקחה חלק בסימפוזיונים וביאנאלות רבים לאמנות הפיסול (מעלות, רעננה, עין הוד ואחרים) אך לאחר שאומצה על ידי חברת החשמל לישראל החלה ליצור גם בחומרי מחזור תעשייתיים. (לדוגמא הפסל ''חוגה'' ברחוב חומה ומגדל בתל-אביב.) במסגרת יחסיה עם החברה עסקה בפעילות של אמן בקהילה והציבה פרויקטים במקומות שונים בארץ. אברבוך יוצרת באבן ובשילוב חומרים, (עץ, מתכת, בטון). בנוסף לפסלי החוצות הציגה תערוכות במספר מוזיאונים כמו ''מוזיאון רמי ואורי נחושתן'' באשדות יעקב. מוזיאון ''האדם והסביבה פתח תקווה'' ועוד. במהלך עשרות השנים שחלפו הציבה שלומית אברבוך עשרות רבות מיצירותיה במרחב הציבורי בישראל ''תיקון המזוזה'' הוא אכן נקודת תפנית בעבודתה של הפסלת העוברת לפיסול חדר בחומרים רכים יחסית ובנושאים אישיים ואינטימיים. מיקום - בית האמנים ע''ש י. זריצקי, תל-אביב אלחריזי 9, ת''א, 64244 . טל. 03-5246685, זמנים - 24/06/2010 עד ה-18/07/2010 |
התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.
כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית
||