ציורים / הגלריה העירונית לאמנות בעפולה

"ציורים" – תערוכת יחיד של האמן ברוך אלרון

התערוכה בגלריה העירונית בעפולה, תציג יצירות ממהלך חייו האמנותיים של אלרון ותהיה המקיפה ביותר שהיתה עד כה לאמן בארץ. אלרון היה צייר ברוך כשרון בעל סגנון ייחודי אשר לא נהה אחרי אופנות מתחלפות, ודבק בסגנון ציורו האקספרסיבי-פנטסטי, אשר לו היה נאמן בכל שנות יצירתו.

בחודש מאי תפתח התערוכה הגדולה ביותר והמקיפה שהיתה אי פעם לאמן ברוך אלרון בארץ , בגלריה העירונית עפולה.
ברוך אלרון יליד בוקרשט עלה לארץ בשנת ה-1963. כבר ברומניה המשיך לצייר ולא הפסיק עד פטירתו בטרם עת ב-2006.
ציוריו של אלרון משקפים שפה מגוונת וייחודית בהשפעת "הריאליזם הפנטסטי". אלרון יצר שילוב יוצא דופן של דימויים פיגורטיביים מציאותיים יחד עם מרכיבים סוריאליסטיים. מרכיבים אלו מוצגים בשלל קונפליקטים ופרדוקסים שהניעו אותו אל מחוזות הדמיון, תוך כדי שימוש באמצעים סימבוליים ומטפוריים המדגישים את נושא היצירה.

יכולתו הווירטואוזית של אלרון באה לידי ביטוי ביצירת סצנות מהותיות עכשוויות, הנוגעות לרוח הימים האלה, בעודו מתמקד בתכנים הלקוחים מהטבע ומהסביבה הקרובה, לרבות המוזיקה והנוף, הזמן המסמן את אותותיו על בן האנוש, וכן תכנים מהמקרא והסיפורים הבולטים בו. מזווית הראייה של האדם העכשווי לפי הנאמר בהגדה: כי בכל דור ודור יראה עצמו אדם כאילו הוא יצא ממצרים.

בערוב ימיו חזר אל ימי הילדות אותם שיקף בסדרה העוסקת בילדים,  משחקי ילדים וצעצועים , וסדרת חלונות אל הנוף. מוטיב החלון מופיע כמייצג את נפש האמן הכלואה, תוך שימת הדגש על אמונותו שאם הוא מצליח לעבור את הקשיים הקיימים בדרכו, מצפים לו השלווה והרוגע..

ברוך אלרון נולד ב-1934 בבוקרשט, רומניה, שם סיים תואר שני באקדמיה לאמנות. ברומניה עסק באיור ספרים והיה צייר קריקטורות. ב-1961 נשא לאישה את לידיה, עו"ד במקצועה, עמה עלה לישראל ב-1963. בארץ נולדו להם שני בנים.
בשנותיו הראשונות בארץ עבד כגרפיקאי, ואחר כך כקצין במחלקת ההדרכות במשטרת ישראל וכמורה לציור ולאמנות. אלרון היה חבר באגודת הציירים והפסלים בישראל, ואף כיהן כיו"ר האגודה.
הוא השתתף בתערוכות קבוצתיות רבות, וכן קיים תערוכות יחיד רבות בארץ ובחו"ל (סאן פאולו, פריז, בזל, דיזילדורף, קלן, ניו יורק ועוד רבות אחרות). תמונותיו הוצגו ומוצגות בגלריות ובמוזיאונים בערים בוסטון, ניו יורק, טורונטו, סולינגן, קובלנץ והרצליה. גם בשנותיו האחרונות לא חדל מפעילותו בזירה האמנותית, ובמיוחד אהב ללמד.