דגנית שמי, ילידת קיבוץ יזרעאל, הינה כוריאוגרפית שיוצרת בארץ ובניו יורק.
בוגרת אמנות פלסטית ב'קלישר' ובוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במגמת תנועה.
בעבודתה זירה אשר תוצג בגלריה הקיבוץ היא מבקשת לשלב בין המדיומים.

זירה הינו מיצב וידיאו – עיבוד שיצרה דגנית שמי לקטע תנועתי מן המופע זירה* בכוריאוגרפיה שלה. קטע מן המחול התבצע בגלריה הקיבוץ ועובד במיוחד לחלל של הגלריה, כשהוא מכוון להתייחס ולהרוויח מנתונים ואפילו ממגבלות ארכיטקטוניים שלו.

זירה - ARENA מבקשת לדמות זירת היאבקות. העבודה עושה שימוש באיקונוגרפיה של עולם ההיאבקות על דרך ההפשטה והפירוק של מרכיביו לאמצעים של תנועה, קול וחלל. – כך מבקשת לעשות דגנית שמי בכוריאוגרפיה שלה, והיא ממשיכה ומפרקת בעצם המרת ההתרחשות החיה לשפת הוידיאו.

הדימויים יוקרנו בגדלים שונים על גבי ארבעה קירות בחלל הפנימי של הגלריה, ובשני מסכי טלוויזיה שיוצבו על הרצפה בחלל הכניסה ובמעבר.
הפריימים הגדולים יבטאו את המאבק בתקריבים כמעט עד להפשטה – מרקם של גופים בתנועה משולבת שיש בה אלימות, כאב, פוזה, חמלה; אני-אתה בבליל. או צעידה של הדמויות – רקדניות נערות על רקע קירות לבנים במעברים לקראת המפגש הבא.
המסכים הקטנים יקרינו פרט בחזרתיות: ניסיון של דמות להינתק ולהתרומם מן הרצפה והתחלקות ונפילה ושוב להתרומם, ושוב. או דמות גוררת דמות אחרת על הרצפה במעבר. הסאונד מושמע מפינות מופרדות בחלל הגלריה והוא מביא התנשמויות של הרקדניות הנאבקות והצופה מוזמן לשוטט כאילו בתוך הזירה.

בשתי הפתיחות החגיגיות תבצענה תשע הרקדניות הצעירות ממרכז ביכורי העתים את הקטע ממופע המחול זירה*, בכל חלל הגלריה, כשהקהל מוזמן להתהלך ביניהן.
מתיחת גבולות ה'זירה' בוידיאו, כמו גם בהתפזרותה בהופעה החיה, פותחת את הנושא לאפשרות המטאפורית שלו, לדיבור על חוקי התנהגות וחיברות, על תהליך של התבגרות (שכן הפעם מבוצע הריקוד על ידי נשים צעירות), משחקי חניכה ומשחקי מבוגרים.
- - -
*יצירת המחול "זירה" בכוריאוגרפיה של דגנית שמי הוצגה והופקה לראשונה ב- 2009 בניו יורק, בידי מרכז המחול D.T.W ומרכז מחול ברישניקוב.

קישור לסרטון פרומו לתערוכה | צילום - אפרת רובין, עריכה – אוסי ולד:
http://www.youtube.com/watch?v=4lmRTlOyCYM&feature=youtu.be
- - -
אוסי ולד - בוגרת תואר ראשון בפיסיקה ומתמטיקה במסגרת תכנית אמירים באוניברסיטה העברית ירושלים. בוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל". פרויקט הגמר שלה, "רגע" זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל הנשים ברחובות (2007). מרצה במחלקה לאמנויות המסך באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל". אנימטורית עצמאית העובדת על התפר שבין מחול לאנימציה, עבדה כחלק מצוות האנימציה של הסרטים "ואלס עם באשיר" ו"כנס העתידנים" מאת ארי פולמן.
יצרה בין היתר בשיתוף עם הכוריאוגרפית אפרת רובין את המופעים "יום" (2009), "קפל" (2009), "בין קירות" (2010) ו"שנת השפן" (2012), המשלבים מחול ואנימציה על במה.

אפרת רובין – בוגרת בצלאל במחלקה לתקשורת חזותית ובעלת תואר ראשון בעיצוב. מרצה למחול עכשווי במסגרת היחידה הרב מחלקתית בבצלאל. צלמת, כוריאוגרפית, רקדנית ואמנית בין תחומית. מופיעה ביצירותיה בפסטיבלים רבים בבלגיה ובישראל. רקדה והתמחתה ככוריאוגרפית ב- P.A.R.T.S - (Performing Arts Research & Training (Studio שבבריסל השייך ללהקת ROSAS הבלגית. יצרה בשיתוף עם ענת שמגר בעבודות "פרקים" ו"ראיתי את עצמי נכנסת". הקימה יחד עם אסנת ולד את קבוצת Moving Hold המשלבת מחול, אנימציה ווידאו.