תערוכות > לרחף בין החוטים
לרחף בין החוטים / בית האמנים חדרה20/04/2013 עד ה-16/05/2013המפגש של האמן עם תהליכי האמנות מפתיע, מרגש ומעלה שאלות על אותן מחשבות המוליכות אל אמירתו "השמיים הם החוט". אריק אפק מגיע לאמנות מתחום ההנדסה והניהול הבכיר שיסודם בערך הפונקציונאלי והכלכלי ולהן פרמטרים מובחנים ומוגדרים. כילד שנדד שנים בעולם אחרי האב שמילא תפקידי שליחות בפירנצה שבאיטליה, ניצלה המשפחה את השהות כדי להכיר את התרבות ואת האמנות באיטליה, ספרד, צרפת, גרמניה, אוסטריה, ועוד... מפגש שהשאיר חותם עמוק על היוצר. עם חזרתנו ארצה החל לימודים במגמה פיזיקאלית עד סיום התיכון. מתגייס לעתודה האקדמאית של צה"ל במסגרתה למד לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב בהנדסת מכונות. בצה"ל משרת כמהנדס ניסויים ובהמשך בפיתוח וברכש ומשלים את לימודיו לתואר שני בהנדסת מערכות. בתום עשרים שנות שירות מסיים את תפקידו בצה"ל משתתף בפרויקט תחרות הרובוטים של ארגון FIRST. ומחליט על שינוי בחייו. שני התחביבים שעמדו לנגד עיניו, המדע הבדיוני והפיסול בחוטי מתכת מקבלים התייחסות ומשמעות חדשה. בסוף 2009 משתתף בשבת אמנים, "בית פתוח" ולאור התגובות החליט כי הפיסול הוא התחום שהוא מבקש לפתח. התהליך שהחל נמשך עד היום בלימודים על עולם האמנות ושפתה, וברכישת כלים בסיסיים בתחומי רישום, ציור, צורפות ובמקביל קורס וחונכות מטעם משרד התמ"ת ע"י מט"י - המרכז לטיפוח יזמות. קו העיפרון וקו חוט הברזל מוליכים למפגשים בין שטח למרחב. הרישום כגרפולוגיה וכתב יד היוצר והמרשם כמשמעויות הדימוי. על ההבדלים בין קו העיפרון לרישום או פיסול בחוטי המתכות הוא המעבר בין הדו-מימד לתלת-מימד. בעיפרון קושרים את מישור הנייר ובחוטי מתכות תופרים את חלל האוויר. במסה שכתב אפק על ההבדל בין עיפרון לחוטי מתכת הוא מציין ערכים פורמליסטים הלקוחים מהידע ההנדסי ועוברים טרנספורמציה לעולם האמנותי. בין ההבחנות היותר תקפות בטיעוניו הם המכניזם שבתהליכי היצירה ובחיפוש אחר צורות קונקרטיות הנבנות מדרגות הפשטה משתנות. בתוספת כימיה, אלכימיה וטכנולוגיה של הקו והלחמתו לצורות ותוכן נערמים לחיבור פואטי כמטאפורה לצורות חיים של החומר, האדם ותבונתו. האור והצל בין החומר, הצורה והריק, משתנים תדיר ומעשירים את הלובן והשקיפות והריק לאמירה מינימליסטית אישית. שתי תפיסות בסיסיות לאמן: קישוטיות וקונספטואלית, בשניהם הוא מבקש לגעת באמצעות ההפשטה בערך אנושי מוסף. יורד לעומקו של החומר ותכונותיו על ידי חקירת מדעי החומרים והמטלורגיה (תורת המתכות ועיבודם) ומראה לנו הצופים כיצד הוא מוליך מחשבות ורגשות בין מעטפת החומר לבין חיי החומר והתכלותו. המרחב החווייתי והרעיוני נפגשים ביצירתו ומחברים בין המציאות הממשית לבין המדע הבדיוני השייכים לעולמו הפנטסטי. צומת נוספת נוצרת במפגש בין הקונקרטי למופשט כיסוד הדוגל בפילוסופיה של הקיומיות ורואה את האדם כסך הכול של מעשיו... בעבודתו "החומר מקרוב" תקריב בו מתאר האמן את עבודתו." ההשראה לעבודה זו הינה מתוך סדרת הספרים הפופולארית בה מתארים בתמונות צלילה לתוככי פרטי הפרטים. המקור הוא פסלון קטן המובחן באמצעות תקריב המצלמה. כל צילום מתמקד בנקודה מתוך צילום הקודם ומפשיט את עצמו ממבנהו הקונקרטי והופך למופשט בו אני מזהה את יסודות החומר ואת הפגמים ואת עקבות הכלים שפעלו בתהליכי העבודה." על מקור הפסלון מספר האמן, "הפסלון הוא מלאך מכונף הנוחת על הקרקע ושואל שאלות על הקשר בין המלאך לחומר המייצג אותו. האם אבני הבניין של חומר הפסלון, המלאך, הם אותם אבני בניין המרכיבים אותנו כאנשים? ..." בסדרה נוספת, "פרצוף בחלקים" עוסקת במולקולות של פני השטח וחוקי הטבע והיחסים המשתנים בין הדיוקן. דיוקן בנוי מחמישה חלקי חוטי מתכת משוחחים אחד עם רעו על ההבדל והשוני ביניהם. "כשאת בוכה את לא יפה" מספר השיר, אלה אותם פנים שהיו יפות טרם הבכי, יוסיף האמן... בין הכימיה ואלכימיה של החומר והצורה קונוטציות רבות. סדרת העבודות מהווה משחק בין חומרים ומדיה. בעבודה זו החומר הממשי עובר למדיה צילום והדפס. הצילום והדפס כפלטפורמה לייצוג של זיכרון החומר וכהאנשה לרקמה האנושית .בחירתו בבטון כרקע הצילום מתקשר שוב עם לוגיקת ההנדסה וגם כמטאפורה לפרשנויות נוספות ומרחיבות. "הבטון והברזל שותפים ותיקים".... אפשר להוסיף יסודות של יין - ויאנג מהמקור הסיני העתיק המתאר את שני הכוחות המנוגדים הקדמונים אך משלימים המצויים בכל הדברים ביקום. אך האמן יעדיף להשאירם ברובד של המשחק ויטען "הדפס על נייר והקשר לחוטי הברזל מחבר אותי לילדות, לאבן נייר ומספריים. נקרא גם: "אבן-שוק", "אבן ג'וק"), נהוג להשתמש ב משחק ילדים כדי לקבל החלטות ולפתור סכסוכים בין ילדים, מבוגרים, חומרים וכד'. חמשת החוטים על מרקם הבטון וברצף של עבודות כמיצב מרכיב עולם חדש של ייצוג ארכיאולוגי יצוק מחומר ויחסים מופשטים וקונקרטיים ביניהם. המעבר מהמיקרו חומר (תקריב) לדימוי הפיסי (דיוקן) במיצב "הבלאי" מבקש אריק להצביע על המישור ועל מושג זמן החומרים ועמידתם בטבע. כזמן זמן חיים והתפוררות. מבט על פגעי הזמן ולשאלה הנצחית כיצד לעצור התפרקות והתפוררות. בעבודה זו מקפיא האמן בועת זמן של חוט הברזל שסיימו את תפקידם ונכלאו ב"תיבת זכוכית" כבלאי מוקפא כסופיות וגם לעולמי עד. הזמן אינו נוגס בחיי החומר החנוט. "המישור" - המישור נתפס אצל אפק בסדרת דיוקנאות שטוחים על חמישה מישורים תלויים על קיר. פרשנות האמן לסדרה, רישום ומרשם ומשמעותו הולם אותנו, בני האדם, שטוחים ורדודים כלואים בחומר אותו אנחנו מבקשים לפרוץ ולחזור למרחב. שיח אירוני בין מישורים שכל אחת מהן במישור אחר. ומסמלת את החיבור שבין האדם לחומר והמאבק ביניהם. ב"גיבור מגלוון" חוזרים למרחב עומדים נוכח הפסל במלוא גובהו שאינו נמנה על גיבורי העל ואם זאת ראוי להערצה מהיותו דמות אדם כדמוי אמת או בדיה במיצב ה"קובייה" מקצין את השאלות סביב החומר ושינויי הזמן. הקובייה הופכת לקוביית המזל והגורלות נקבעים באופן מקרי. הקובייה כדימוי בו כל אחד מסומן כאחת האפשרויות להגריל עתיד זה או אחר. ובשאלה מה מאחורי המבט שהקפאנו בזמן.... התוכן הסיפורי מתחלף לתוכן אמנותי, עקבות של צלילי מציאות על מצע צילומי ובפיסול מיצב של אריק מרכיבים מציאות חדשה המרוחקת מזמן ומקום. תחביר החומר נשען על הרישום והמרשם וארגונם בקומפוזיציות של מבט מפורק והרכבתם למבנה קוהרנטי ורמזים של גילוי והסתרה, נוכח ונעלם. כל אלה משמשים לו להציג דימוי מטפורי ליסוד האדם ולתהליך הכרת זהותו. תחושת השבירה אצל הצופה, כמקבילה לשבירה וחיפוש הזהות העצמית, כאשר למעשה גם איחוד חלקי החומרים והמדיומים השונים אינו מביא לכלל גיבוש של דימוי המציאות אלא לתבניות תרבות בהן מתבקש הצופה להרכיבם דרכו.. כידוע לנו מטפורות נשענות על ה"טבעי" או ה"אורגני" כדי לתאר את מצבו הרצוי של האדם; מטפורות שואבות השראה מהטבע כדי לסייע לנו לבנות תרבות. הן תמיד יפות, ופואטיות. הדגש הוויזואלי מושם על תהליך הבנייה של יסוד התהליך הצומח ממעמקי הנייר או החלל... הפירוק והרכבה מחדש אצל אריק אפק נע על שני צירים, פירוק המציאות והרכבה של תבניות תרבות כאידיאה וכרקמה פרטית הבוחנת את עצמה ומציעה את סיפורה האמנותי. מאת: אוצר התערוכה, ד"ר אנטון בידרמן מיקום - בית האמנים חדרה מתחם יד לבנים, מרכז אירועים עירוני - חדרה
הנשיא 44 פינת רוטשילד זמנים - 20/04/2013 עד ה-16/05/2013 פתיחת התערוכה - 20/04/2013 אירוע הפתיחה יתקיים בשעה 19:30 בבית האמנים יישא דברים האוצר ד"ר אנטון בידרמן |
התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.
כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית
||