מבעד לאורנמנט - אחמד כנעאן ואמנות האסלאם / מוזיאון וילפריד ישראל

על האורנמנט - הדגם החוזר
כבר מראשיתה במאה השביעית לספירה, התאפיינה אמנות האסלאם בנושא ייחודי לה - האורנמנט. האיסור בדת האסלאם לצייר או לפסל דמויות בצלם האלוהים הביא ליצירה מגוונת ועשירה של מוטיבים חוזרים, אשר עטפו מבנים מונומנטליים, כלי מתכת וקרמיקה. תפקידם העיקרי היה לעטר את המשטח עליו הם מצויים ולבטא את השפע ומגוון הצורות שהם ביטוי ליופייה שלהבריאה.
האורנמנט מתאפיין בכך שהוא עוטף את המצע עליו הוא מצוי באופן מלא. בעיצוב האורנמנט לא יישארו חלקים חשופים אשר ישמשו כרקע. מתבטלת ההבחנה בין נושא ורקע,עיקר ותפל. זהו מוטיב אחד המתמשך בדומה לטפט קיר או דגמים המעטרים טקסטיל. רוב המוטיבים האורנמנטליים יאורגנו על צירים מרכזיים, ויתאפיינו בארגון פנימי בתוך מסגרות. עקרון מוביל במבנה האורנמנט הוא יכולתו לצמיחה אין סופית. המוטיב יכול להמשיך עד אין סוף וייגמר רק כאשר המשטח אותו הוא מעטר מסתיים או במפגש עם המסגרת התוחמת אותו. האורנמנט הוא עבד ואדון למשטח עליו הוא מצוי, מחד הוא תלוי במצע אותו הוא מעטר אך מאידך הוא איננו מתחשב במצע זה. עיצובו הפנימי של האורנמנט איננו מושפע מגודל האובייקט או השימוש שלו, האורנמנט עצמאי ומטרתו לענג את עין המתבונן בהרמוניה פנימית ועיצוב מאוזן.

הנושאים המוצגים באורנמנט המוסלמי מתחלקים לשלוש קבוצות, שתי השכיחות ביותר כוללות מוטיבים צמחיים וגיאומטריים, השלישית ייחודית בכך שאמנם מופיעות בה דמויות אנושיות או בעלי חיים אך אופן עיצובן יהיה אורנמנטלי ולא כנושא מרכזי העומד בפני עצמו.
ד"ר שרון ליאור-סירק אוצרת וחוקרת אמנות האיסלאם, אחמד כנעאן ואמנות האיסלאם
הדגם החוזר הוא המוטיב המרכזי החבר בין עבודותיו של אחמד כנעאן לאוסף אמנות האסלאם של המוזיאון, אך למעשה מדגישה התערוכה את הניגוד בין תפקידיה המסורתיים של אמנות האסלאם: לענג את העין ולייצג את הריבוי שבאחדות, לתפקידה העכשווי לשקף ולייצג זהות אישית ולאומית. כנעאן פועל מתוך המסורת התרבותית שלו אך גם מאתגר את המוסכמות המקובלות בה.
הדגם החוזר עבורו, אינו עוד עיטור דקורטיבי בלבד אלא מוטיב טעון במשמעות. כנעאן יוצר את הדגם החוזר מדמות הפרש- מוטיב מרכזי ביצירתו המסמל את גבורתה של האומה הערבית. דמויות הפרש הרבות הנגזרות מתוך לוח מתכת הן כמו צבא נעדר ולעיתים המקבץ הוא זה שמרכיב את דמות המנהיג. תבנית זו הופכת לדגם בתוך שבכה - (משרביה בערבית). המשרביה היא מחיצה מבטון או עץ שתפקידה להפריד בין פנים וחוץ באמצעות פתחים דקורטיביים דרכם ניתן לראות מבלי להיראות. מבעד למשרביה של כנעאן העשויה מתכת, מתגלים באופן חלקי מראות כאובים שלקוחים מאירועים ברפיח וג'נין המצוירים על גבי החלק האחורי. המשחק בין שני המישורים - קדמי ואחורי, מציג מראה משובש. הדגמים שחורגים מתפקידם העיטורי גרידא מציגים שאלות לגבי היחס בין נושא ורקע, מה מוסתר מאחור ומה מוצג בחזית?
באמנות האסלאם לא התקיימה הפרדה בין נושא ורקע וחל איסור על ציור פיגורטיבי. כנעאן בוחר לצייר על גבי תגזיר של מוטיב הפרש החוזר על עצמו את דמותו של הפליט מצויר מגבו הולך ומתרחק, אוחז בידיו צרורות. דמות זו הפכה להיות הדמות הקוטבית לפרש בעולם הדימויים של כנעאן. שני הדימויים הללו מייצגים שתי תמונות מציאות המתקיימות במקביל.
הדגם החוזר בא לידי ביטוי באופן אחר בסדרת עבודות העושה שימוש באריחים דקורטיביים. בעבודה - "התפזרתי" משבץ כנעאן שברי אריחים מסורתיים מעוטרים בלוח העשוי כפיסי עץ. כך ניתן לאסוף בחזרה את זיכרון הבית, המסורת והתרבות. בעבודה נוספת תיבה המצופה מראות משתכפלים האריחים והדגם עד אינסוף. כנעאן משתמש בריבוי ובחזרתיות שמאפיינים את אמנות האיסלאם אך ממקד את האמירה שלו כדי שתהיה רלוונטית למציאות חייו הכפולה כאמן ערבי בחברה הישראלית.
שיר מלר-ימגוצ'י - אוצרת