תערוכות > אור וצל

שיתוף התערוכה:

אור וצל / בית האמנים מודיעין-מכבים-רעות

17/01/2013 עד ה-02/03/2013

רותי כרם מציגה שני מגדלורים עשויים מקרמיקה, צבע וזכוכית. מגדלור אחד כולו שחור כולל קצהו העליון הבנוי כשלהבת או כתר. זוהי עבודה קונספטואלית המתקשרת עם המושג שנתבע לפני דורות "אש שחורה"... המתבונן בעבודה נדרש לבחון אפשרות של אור שחור או מלכות השחור או הלילה. מגדל האור השני רובו לבן מבחוץ אך קצהו העליון מעיד על פנים שחור. זוהי הזדמנות למחשבה על פערים בעולמנו בין ההופעה החיצונית למהות פנימית. או על אור המוקרן החוצה גם שבפנים שחור.
אופירה אוריאל "מלבישה" בצלים בבגדי מלכות דקיקים וזוהרים. האור מבליט את זהבם על שלל השתקפויותיו. הצל העצמי של הבצלים רק מבליט את זוהרם. מה יש בו בבצל שהוא מלא אור. איזה אור צריך כדי לראות ככה בצל?
מיקי הראל מציגה שתי עבודות מסדרה בשם קשור היטב.העבודות עוסקות בנוף קרוב של סבך צמחים ושיחים. המתבונן חשוף לאווירה מסתורית מיוחדת הנוצרת על ידי הגוונים הכהים. "תאורה" ספק טבעית ספק מלאכותית מאפשרת לזהות בברור את הצמחים בקדמת הבד כשברקע מסתמן החושך. זהו ספק לילה ספק צל עצמי של יער בו קרני השמש לא חודרות כמעט. יש כאן הזמנה לחדירה להצצה לעמק הבלתי נודע כולל הסכנות התמונות בו. יש כאן גם את האור המאפשר לראות את המציאות הודאית הגלויה גם אם היא קשה, ויחד עם זה יוצר מעין זוהר בממלכת הלילה.
הדסה שפר מציגה ארבע עבודות מסדרה שהציגה בעבר בשם עדנים, מלשון "גן עדן". הדסה משלבת בעבודותיה מוטיבים מאמנות המזרח עם מאפיינים של הציור המערבי. המיוחד בעבודתה של הדסה פרט לצבעוניות הרגישות וההקפדה על פרטים הוא השימוש באור וצל. בנוסף לשימוש המאפשר הבנה תלת ממדית של הנושא המצויר, יש כאן זווית הסתכלות מיוחדת. המבט הוא לא רק על הצל אלא מתוך הצל. המתבונן בעבודות יכול לחוש שהוא נמצא במקום מוצל, מוגן, מוסתר. וזוהי נקודת מבט המעלה את הצל למקום אידיאלי ממנו אפשר לראות טוב יותר...
אבנר אמיר מציג עבודות שצולמו במצלמת טלפון סלולרי. נושאי הצילום לקוחים מהנוף האורבני של דרום תל אביב-יפו. אבנר מצלם אובייקטים, חומרים, טקסטורות והשתקפויות מאזורי מלאכה ותעשיה. לתערוכה הזו נבחרו עבודות המשלבות בעיקר השתקפויות של אור וצל.התוצאה היא עבודות מופשטות מנותקות מן האובייקט המצולם והופכות ל"אובייקט" עצמאי.בתערוכה הזו הצילומים מוצגים בשיטה מקורית וייחודית לאבנר: הצילומים מודפסים על גבי זכוכית או Reflective Paper, ומוצמדים לרקע מטלי. תצוגה זו יוצרת אפקט מיוחד של החזרי אור המשתנה עם תנועת הצופה שלמעשה מתבונן בגוף מאיר.
אלון בירגר מציג עבודה בשם אור. זהו שלט עשוי מחמר פלסטי עם תאורת LED. בכך אלון תורם לתערוכה תוספת אור ממשית. בעבודה יש שימוש במילה אור עצמה ובהיפוכה שאמור היה להיות כביכול "חושך" או "צל". אלון בוחר להפוך את המילה אור ממש כאילו הייתה עצם ולא שם עצם. אלון משתמש במילה ההפוכה ויוצר עימה אפקט חלקי של צל. זו הדגמה מעניינת לעובדה שצל הוא לא העדר אור (חושך), אלא סוג אחר של פיזור אור עם איכויות משלו.
הלן שפילמן מציגה צילום בשילוב עיבוד אומנותי.העבודות עוסקות באור, השתקפויותיו ופיזורו על גבי משטחים. כמו כן העבודות מתמקדות בהחנות ובמעברים המיוחדים בין אור וצל. הלן מוסיפה לצילומיה רישומי רשת בקו שחור המדגישים את כיוון זרימת האור או פיזורו. עבודותיה מתקשרות מצד אחד עם עבודותיו של אבנר בנושא משטחים, טקסטורות והשתקפויות ומצד אחר עם עבודותיה של הדסה בנושא כתמי אור צל וגוונים.
מיכל רויטבורד בכר מציגה ציורים בהשראת צילומים. בציורים נעשה שימוש עדין באור וצל שמאפשר לתפוס במדויק את רגע האירוע. בעבודה 'מבט לשלולית' ילד מתכופף מביט בריכוז אל צילו ואוחז בראשו. הציור מעודן, רגיש ומלא אור ומצד שני צל דק של דאגה ואחריות עובר לצופה.
בעבודה 'זכרון ילדות', שתי ילדות במתקן נדנדות – כביכול רגע של אושר. ברקע התמונה יש אזור צל לא ברור שיוצר מתח מסוים של אי נוחות. צל עצמי נופל על פני הילדות והן פחות "קורנות" מהמצופה בסיטואציה. על פניהן הבעה בוגרת מגילן המזמינה את המתבונן הבוגר למבט מחודש על תקופת ילדותו ובכלל.
ישראלה אנג'ל מציגה תצריבים העוסקים באור צל והשתקפויות, האימג'ים לקוחים כמו אצל אבנר אמיר והלן שפילמן מפרטים ממשיים בעולם החומרי: דלת, פתח, ידית. ישראלה מעבדת אותם ברגישות והקפדה והם הופכים לעבודות המתחברות לעולם הדמיון המיתוס והאמונה.
אלחנדרה אוקרט לעומת האמנים אחרים בתערוכה מתחילה מראש את עבודתה עם מוטיבים קבליים ואמוניים. על כך מעידים שמות היצירות: "ירושלים ביום השמיני", "מלאך של גשם כסוף", "רגעי הנני". העבודות עצמן הן תוצאה של חיפוש אחר המהות ,ניסיונות לגעת בחזיונות שיא משל היצירה והאמונה. מעין התגלויות של הרף עין, תוך כדי יצירה, המונצחות ברמז לטובת הזיכרון הקולקטיבי. השימוש בזהב, נייר פרגמנט, העיגול, הצבע הלבן, שכבתיות, מינימליזם, יוצרות מתח עדין בין הנתפס לנסתר, בין צורה לרקע, בין סימבול למופשט.
יהודה לוי-אלדמע מציג סדרה הלקוחה מסיפור העקדה המקראי על האור והצל שבו. גם כאן יש כמובן מוטיב אמוני מובהק וניסיון אישי דרך תהליך היצירה להתמודד עם הפרדוקסאליות והמורכבות העצומה הגלומה במקור המקראי. ריצה מחזורית אין סופית בהבחנות בין אור לצל בין טוב לרע. הרישום האקספרסיבי בגרפית, השימוש באלמנטים נוספים: צילום, קולאז', בליטות במסגור, משקפות סוג של 'אי נחת' מפרשנויות מסורתיות של קריאה ויצירה. יהודה כותב:"העבודות מתייחסות לטראומה ולהימצאותה בחיינו היום יומיים. העבודות משקפות את ההיבטים הקשורים ליכולת ההישרדות של הפרט והקהילה מאירועים טראומתיים וחשיבותו של היוצא דופן הקושר את הכלל".



מיקום - בית האמנים מודיעין-מכבים-רעות
המקלט ברחוב חצב 3, רעות שעות פתיחה ג', ה', 17.00-19.00 שבת 11.00-13.00


זמנים - 17/01/2013 עד ה-02/03/2013

פתיחת התערוכה - 17/01/2013


התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.








כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית


||