"נוף, ארץ" / הגלריה החדשה במוסררה

"אור בראשית עליך, ארצי! כאהבתי לך" / אריה ל. שטראוס
"נוף, ארץ "
יורם בוזגלו – צילומים
עוד בעת היותו סטודנט לצילום, ניכר וניחן יורם, בעין רגישה ובוחנת הוויה, ממרחב עתיר מידע ופרטים מצליח בוזגלו לגלם דימויים מצומצמים, בעלי עומק צורני וצבעי המתלכדים לכדי אסתטיקה של איכויות צילומיות, הניכרות במסכת עבודתו רבת השנים וטומנות בחובן הבנה עמוקה של המדיום הצילומי ,הבנה הנשענת על יכולות טכניות גבוהות, מאפיינות ומשרתות היטב את עבודתו של בוזגלו כצלם מקצועי ואת פועלו כיוצר.
בתערוכה "נוף ארץ" חותר לכאורה בוזגלו תחת ערכים צילומיים מסורתיים, ואף בערכיו שלו ,הוא בוחר לעשות שימוש במצלמה דיגיטלית, דווקא כאשר מושא הצילום מחייב צילום בפורמט מקצועי ובפילם, החדות האסטטית של בוזגלו מתחלפת בהעדר פוקוס, ובכך נוצר ריחוק אסתטי מהמציאות המצולמת, הדחקת הנוף אל מעבר לקו הפוקוס יוצרת אופק נופי המחייב את הצופה לצמצם את המבט ולהתמקד ברזולוציה הפיקסלית, כחומר, כפרטי נוף דיגיטלי, כזיכרון ילדות מתרחק, צמצום צילומי כצמצום העין המאפשר את ריבוי נקודות המבט והפרשנות, מתוך ערגה אל נופי עבר, צריף ישן, המיטשטש בצמחיה, שיחי צבר דהויים כסימני מציאות, הנמוגים אל מרחב של שכחה, אך מעוררים נוסטלגיה וכמיהה.
בצילומיו מזכיר בוזגלו במבט ראשון, את מונה ומאנה האימפרסיוניסטים, כמוהם הוא מבקש לבטא את הטבע והנוף, הם מתרשמים". בוזגלו לעומתם בונה סטרוקטורה צילומית חדשה הנעה מהתרשמות להפשטה.
ממציאות יום יומית, למהות קיומית, רוחנית, אקספרסיה אישית, שמעייניה נטועים עמוק באמונתו ואורח חייו, כאיש תורה ולמידה, כבעל תשובה, אשר ממשיך לשאול, לברר ולחפש את ייעודו כיוצר בעולם עכשווי מטריאלי והישגי, אלו הן למעשה האותיות הדיגיטליות המרכיבות את הנוף של בוזגלו הם חלק מההוויה הטקסטואלית מרובת המשמעות המתגלה בלימוד, מתהווה בתערוכה, כמו גם בביוגרפיה של בוזגלו כמי שגדל כילד בשכונת מוסררה.
נוף, ארץ, בית, שכונה ומאבק על תכנים, צורות ועולם משתנה.
אוצר: אבי סבג