תערוכתו של דוד בוסקוביץ 'הדרך', בה יציג קבוצת עבודות של ציורי שמן ורישומים, מן השנתיים האחרונות, תיפתח בגלריה ברנרד, בתל אביב, ביום ה' 20.12.2012, בשעה 19:30.

ביקור של הצייר דוד בוסקוביץ במושב ציפורי שבגליל לפני כשנתיים הניב סדרה של ציורים ונופים אפופי מסתורין ואפלה למרות הריאליזם שלהם. בוסקוביץ מוביל אותנו בדרך מוכרת אך זרה: שורות צברים פורחים המסמנים חלקות וחיים שכבר אינם, ברושים הגדושים ביפעה אך מסמנים גם מוות, נופים פתוחים ורחבי ידיים המלווים בתחושה עמוקה של בדידות. הוא מזמין את הצופים אל דרך נטועה מוטיבים סימבוליים באמנות הישראלית, כמו הברוש והצבר ומבקש להסתכל על הנוף בעיניים אחרות, לגלות את מרכיביו הפחות תבוניים, את המרכיבים הקסומים והמוגזמים שבו, שהנם חלק בלתי נפרד מהחוויה היומיומית המוכרת. אלא שאין זה מסע מתרפק או, לחילופין, ביקורתי, בין שבילי הארץ, אלא חיפוש אחר מהות ה"יש" המתגלה לעיניו באמצעות שפת הציור. הציורים והרישומים, על האמביוולנטיות שלהם של יופי ואיום, מנכיחים לא רק את קשר אינדקסלי בין ייצוג הנוף למציאות, אלא גם הלימה בין המציאות לדמיון הטורדני, ההוזה, המהתל". כותבת גורדון על עבודותיו.

מוסיף בוסקוביץ על סדרת עבודותיו שיוצגו בתערוכה: "נשביתי בקסמה של ציפורי ומצאתי עצמי חוזר אל יופייה בתקופות שונות של עונות השנה, עד שהפכה למוקד של סדרת הציורים הנוכחית, גוף עבודה שנוצר והתגבש במהלך השנתיים האחרונות. במיוחד הושפעתי מבית הגידול של עצי ציפורי: עץ הברוש פעל עלי במישורים שונים של חוויה חושית בריחו המרענן שהעניק לי, ובהציגו את מרקמו המהווה מתווה של עלים דמויי קשקשים הנצמדים זה לזה ליצירת עץ מלא חוסן השואף בגאווה אצילית לאל-על; ואילו שיח הצבר המזדקר מעל האדמה עורר בי תחושות אמביוולנטיות: מחד, מחוספס ומאיים ומאידך, זה אשר קוצניותו מחביאה את מתיקותו הנסתרת מעין. חווית חושים שעוררה אסוציאציות בנתה עולם עשיר בדמיון שהתהווה לגוף מגוון של סקיצות, רישומים ושימוש בעין המצלמה. שלל היופי המקומי היווה מצע לגוף העבודות הנוכחי".

בוסקוביץ, תל אביבי ברמ"ח אבריו, כהגדרתו. בנם של זוג מוסיקאים. אביו, אלכסנדר אוריה בוסקוביץ, מבכירי המלחינים של המוזיקה הישראלית הקלאסית, מחנך ומבקר מוזיקה. ואמו מרים, פסנתרנית ומורה לפסנתר באקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין, אוניברסיטה תל אביב. בוסקוביץ גדל בבית שהיה ספוג באווירה של יצירה אמנותית-אינטלקטואלית. "בביתנו", הוא מספר, "פגשתי מנצחים כגון סרג'יו צליבדאקה וסר ג'ון ברבירולי, סופרים כמקס ברוד ואהרון מגד וגם שחקני תיאטרון "הבימה" כאהרון מסקין, שמוליק סגל ושושנה רביד. הכרתי היטב את המלחינים מרדכי סתר, עדן פרטוש ויוסף טל".

ב-1969, בהיותו תלמיד בביה"ס התיכון ע"ש תלמה ילין, נחשף לראשונה לתערוכה, במוזיאון תל אביב לאמנות, מיצירותיהם של ארנסט פוקס, אריק בראואר, וולפגאנג היטה ורודולף האוזנר, הנציגים הבולטים של זרם "הריאליזם הפנטאסטי". תערוכה זו השפיעה עליו רבות והיוותה סמן דרך בהתפתחותו האמנותית.

בשנת 1976 נסע לארה"ב כדי להמשיך את לימודי הציור ב- " The Pennsylvania Academy of Fine Arts “ . במהלך לימודיו זכה בפרסים רבים של האקדמיה, ביניהם מלגת נסיעת עיון, שאיפשרה לו לסייר שלושה חודשים במוזיאונים של אירופה. במשך שהותו בארה"ב הציג בוסקוביץ תערוכות רבות בניו יורק ובפילדלפיה.

ב-1990 הוזמן על ידי רב האמן ארנסט פוקס, מן הבולטים שבציירי זרם "הריאליזם הפנטאסטי"– כדי לעבוד איתו ולשמש לו כאסיסטנט בסטודיו שלו במונטה קרלו ובווינה. במהלך שהותו בסטודיו של פוקס הוא השתלם בטכניקות קלאסיות בסגנון האסכולות הפלמיות.
ב-1993 שב לישראל. עם שובו ארצה החל ללמד ציור בביה"ס לאמנויות ע"ש אריסון, בתל אביב, דבר בו הוא מתמיד עד היום. מוסקוביץ לימד וגידל דורות של תלמידים לציור. בנוסף, לימד גם בשנקר ובמכון אבני.

מזה שנים מגלה בוסקוביץ עניין מיוחד באוכלוסיית פגועי המוח. הוא משקיע רבות בעבודה ובלימוד של צעירים פגועי-מוחין, אשר למרות המגבלות הקשות שלהם מגלים, לדבריו "רוח יצירתית-אומנותית". לבוסקוביץ הישגים רבים והצלחות בקרב אוכלוסיית פגועי המוח. את ניר שלו, פגוע מוחין קשה ביותר, הוא מלמד שנים ומסייע לו בהתפתחותו האמנותית. עבודתם המשותפת הובילה את שלו לקיים תערוכות רבות, בארץ ובחו"ל, תערוכות שזיכו אותו בהערכה רבה ובחשיפה תקשורתית גדולה.

שיח גלריה בהשתתפות האמן דוד בוסקוביץ והאוצרת אירנה גורדון, יתקיים ביום ו' 11.1.13, בשעה 11:00. הכניסה חופשית.
http://boskovich.co.il/heb-default.asp

התערוכה 'הדרך' תוצג בגלריה ברנרד, רח' בן יהודה 170, תל אביב, טל: 03-5270547, בין התאריכים: 20.12.12-20.1.13
שעות הביקור: ימים ב'- ה' 13:00-10:00, 19:00-16:00, יום ו' 13:00-10:00

רחוב בן יהודה 170, תל אביב