נינו הרמן /לא שם פרטי / עלמא בית לתרבות עברית

עלמא שמחה לארח את התערוכה "לא שם פרטי" של הצלם נינו הרמן. הרעיון האוצרותי העומד בבסיס התערוכה הזו הוא הרחבת הגבולות הממשיים של החלל, לעבר קירות קונספטואליים, מדומיינים, היוצרים שלושה מרחבי חשיבה - שלושה חדרים שונים: 1. החדר שהוא סלון - המרחב המשפחתי או הסלון התרבותי, שבו מתרחב המבט מהקונקרטי אל הקלאסי, בפניה ישירה ועדינה אל היופי, לאותם פריימים שיש בהם מן הארכיטיפ, שהוא הרובד העמוק יותר ושממנו צומח הרמן ל"שם הפרטי", להעצמת הסיפור האישי שאיתו הוא יוצא לעולם. 2. החדר כד' אמות - זה המרחב שבו נבחן ומפורק נושא הגבול. המתח המתקיים בין רשות הפרט לרשות הרבים. כאן באים לידי ביטוי תהליכי העבודה של הרמן המגלמים את נושאים המעסיקים אותו כאדם וכצלם: תפישת כבוד האדם, היחס לאמנות, פתיחות הלב אל בני האנוש שסביבו. האינטימיות, ההתמסרות והאמון המכוננים את הקשר החם בינו לבין מצולמיו. 3. החדר המתוקן: החדר המתוקן נוסד על-ידי ח"נ ביאליק וחבריו, בעקבות תנועת ההשכלה שביקשו לשכלל ולהרחיב את מהותו של החינוך מעבר לחדר המסורתי ולמזג אל תוכו גם תכנים חדשים כמתמטיקה ושפה. במרחב הזה באה לידי ביטויי שאיפתו של הרמן לכינון חברה טובה, שוויונית וצודקת יותר. האמונה ששיתוף, נאורות, השכלה וסולידריות חיוניים לחברה האנושית. ושכנוע עמוק בכך שלכל אדם יש יכולת זכות ואחריות להשפיע באופן מיטיב על סביבתו. *** מתוך הקטלוג ד"ר רות קלדרון עלמא בית לתרבות עברית. א

לחדר הלימוד המסורתי הזה פותח נינו הרמן חלון, בעדינות ובכבוד למה שבפנים ומה שבחוץ. יש כאן מהלך של שתי בחירות: הראשונה היא שהובילה את נינו אל מלאכת הצילום המיוחדת לו, הוציאה אותו אל הרחוב ואל המחאה, והשנייה, בחירתו להביא את יבול התמונות בחזרה לעלמא לעולם, חדר הלימוד הסגור ופתוח אל העולם ומתבונן בו מתוך אמונה שהלימוד גם הוא עשייה. קירות בית המדרש, ששמעו אלפי שיחות בחברותא, מאות רבות של שיעורים, הרצאות, ערבי תרבות, שמחות וצער, טרם הורגלו לשאת על גבם תמונה, להיות בעצמם תוכן.

ג'ניפר בלוך, ייעוץ אמנותי: "התגובה הראשונית לנוכח עבודתו של נינו הרמן היא תמיהה, כיצד נראה העולם כל כך יפה, מסוגנן, אסתטי, והדמויות רכות, מאושרות ואטרקטיביות, הרי צילומים אלה, המראים קטעי סיטואציות, חיתוכים מתוך החיים האמיתיים, אינם מבוימים. אצל הרמן, שהתחיל את דרכו כצלם עיתונות, יש חיבור מובהק בין הצילום התיעודי לבין הצילום האמנותי. הם מתקיימים בקו המתח בין שני העולמות ויוצרים דיאלוג ביניהם." אין להתעלם מהמשיכה והיחס הגלוי של הרמן ליפה. התפיסה שלו ליפה מתקשרת ליחס לטוב. בנקודה מסוימת יש חיבור של היפה עם הטוב, תכונה המזכירה את דברי אפלטון על כך ששלושת הערכים ? הטוב, היפה והאמת ? מתחברים ברמה הגבוהה שלהם לכדי ערך אחד. "בעוצמת הביטוי, בשימוש הולם בכלים העומדים לרשותו, בפתיחות הלב, מביע הרמן את שרצה לומר בקול ברור וחזק. בעבודותיו מתקיימת איכות המעלה את האדם, וזו אינה אידיאליזציה סתמית, אלא הצעה אמיתית להבנה אחרת של האנושיות". יעל קוטלר קלדרון, אוצרות ועיצוב החדר היהודי/עברי והחדר הממשי, הספרייה, החלונות הגדולים ושולחן הלימוד המרכזי, אולי דווקא מפני שאינם מותירים כמעט קיר לתצוגה, הם שהיו לזירה, גם הקונספטואלית וגם הוויזואלית של העשייה הזו. וברוח המדרשית אפשרתי לעצמי ריבוי נקודות מבט, וחיבורים אסוציאטיביים חופשיים. נינו הרמן הצילום עבורי, מקפל בתוכו הרבה מעבר לתוצאה. במעשה הצילום טמונה הזדמנות לפגוש, ליצור ולברוא מערכות יחסים של הסכמה ואמון. הוא כלי משפיע עוד הרבה לפני הולדת התצלום עצמו. בתהליך היצירה אני מבקש את הסכמת המצולמים ומכאן את אמונם. אני מאמין שהסכמת המצולמים להכניס אותי לעולמם מאפשרת לי ולהם לחצות את מחסום הלבד ולהביא משהו אנושי ואינטימי מהחיים. אני מוותר על מקוריות הרגע כדי ליצור את ההסכמה ואז מחכה לרגע הבא, רגע מכונן של חוסר מודעות של המצולם, שמביא בסופו של דבר לשילוב בין ריאליזם יומיומי אותנטי לנגיעות בדימויים קולנועיים.

 *** עבודה זו צמחה והתהוותה מתוך שימחה של התבוננות, הקשבה ועשייה משותפים. נינו הרמן, צלם עיתונות וחדשות לשעבר, שימש כצלם של ראשי ממשלות בשנות השבעים והשמונים והיה גם צלמו האישי של שמעון פרס, והיה עורך הצילום בדסק החדשות של העיתון "מעריב". לאחר הפסקה של 12 שנה חזר לצלם - הפעם כאמן. הרחוב, השכונה והקהילה, חיי היום יום, בבית ומחוצה לו, הם שדה הפעולה ומקור ההשראה. עבודותיו הוצגו בשנים האחרונות בארבע תערוכות יחיד, בין היתר במוזיאון ארץ ישראל ובסינמטק בירושלים וכן בתערוכות קבוצתיות במוזיאון רובין, בגלריות "חנינא" "אפרט-ארט" ועוד. בבלוג הצילומים שלו, "מרחבי הלב" (ninoherman.blogspot.co.il) , מקיים הרמן דיאלוג מתמשך עם המצולמים והגולשים ומשתף אותם בתהליכי היצירה. יעל קוטלר קלדרון, מעצבת ועורכת גרפית, תלמידת בית מדרש יוצרים בעלמא ג'ניפר בלוך, ציירת ואמנית, ומלמדת אמנות .