ממשיות / צדיק - גלריה לאמנות האפשר06/09/2012 עד ה-14/10/2012מיכל גביש מתיחסת לתהליך פיתוח רעיון לעבודת אמנות כאל מחקר מדעי: חיפוש אחר משהו לא מוגדר שהיא חשה צורך עז לבטאו, כשהזמן והעיסוק בו יוצרים צורה ופתרון. גביש חשה בנוח עם נתונים, מכשירים וחומרים ולא נרתעת משימוש במגוון דרכי ההבעה האמנותיות מווידאו ארט ועד ציור מסורתי על בד. בתערוכה ממשיות הופכת גביש רוחות רפאים חמקמקות לנוכחו?ת ומציגה אותן כחומר בר קיימא. התהליך שנמשך כשנתיים, החל בבודפסט עבר בלייפציג ובסן פרנסיסקו ונחת ביפו. העדר קרובים, המחסור בסיפורים והעיסוק רב השנים בביוגרפיה המשפחתית, פרצו לכדי רעיון ליצירה עת שהתה בבודפסט בשנת 2011. "מלגת אמן" שהחזירה אותה לעיר הולדתו של אביה, ושהותה במרכז האמנותי סמוך לבית ילדותו, דרבנה אותה להתרכז במקורותיה באופן ספציפי. על סמך קומץ צילומי פורטרטים של משפחתה החליטה גביש להאדיר את פניהן של הדמויות הקטנטנות ולהעניק להן גוף, לבוש ונסיבות בציור על גבי גיליונות נייר. השלב הבא בתהליך היה להכיר לדמויות שיצרה את המקום ממנו באו. תלויות על גבי מוטות ענק הצעידו גביש וחמישה אמנים נוספים את הדמויות ברחבי הרובע היהודי של בודפסט. הנייר, מגעו עם הרוח, הדמויות הכמעט שקופות המבקרות במחוז ילדותן, הפכו לווידאו ארט ולצילומי סטילס. מאוחר יותר עברה גביש לעבוד בלייפציג. הדירה בה שהתה שימשה גם כסטודיו. דמויות הנייר הגדולות התלויות ברחבי הדירה כמו ביקשו בית. גביש, ערה לבקשתן, ציירה אותן שוב על גבי בד שקוף והעניקה להן מרחב ביתי בציור על קנבס: כיסא, כורסא, שידה, מסגרת של תמונה. כעת, מצוירות בשני רבדים הוציאה אותן לטיול ביערות סביב לייפציג בם מצאו מסתור רבים מיהודי בודפסט שהועברו לבוכנוולד ופגשו במוות. גביש יצרה מיצב בו המסגרת המצוירת ברובד האחד והדמויות המצוירות ברובד השני נתלו על קיר עליו הוקרן השיטוט ביער. בכך יצרה אגדה משפחתית, עוד נדבך ביוגרפי מומצא וממשי לדמויות שלא פגשה. בבואה להציג בגלריה סנדרה לי בסן פרנסיסקו המציגה בעיקר ציור, הייתה גביש צריכה לעסוק בהמרת חומרים. הווידאו ארט של היער בלייפציג הפך לציור. הדמויות מבודפסט הגיעו למעונן החדש באמריקה תלויות במלוא אורכן ושקיפותן בחדרים משוחזרים כשהיערות המצוירים על גבי קנבס ברובד השני מהווים זיכרון לאחריתן. בהצגתן באמריקה זכו הדמויות לחיים אלטרנטיביים הגונים כשענן העבר רובץ עליהן. בתערוכה ביפו העובדות הביוגרפיות של הדמויות מאבדות את משמעותן. גביש עוברת כאן לצייר הכול: את הדמויות, את פרטי החדרים, את היערות. בהעדר מיצג קונקרטי עוברות הדמויות מטמורפוזה וזוכות לחיי נצח. רוחות הרפאים הן ממשיות ושלמות, הן כמו הקנבס, האקריליק והגרפיט. הן חומר שניטל ממנו הזיכרון, האסון והחוסר. כמו במחקר מדעי עת שמים את החומר תחת עין המיקרוסקופ וצורתו הראשונית ניטלת ממנו והוא הופך להיות חסר הקשר ושונה ואדיר. מיקום - צדיק - גלריה לאמנות האפשר שמעון הצדיק 16, יפו
zadik.org.il זמנים - 06/09/2012 עד ה-14/10/2012 |