המסע, 2Q12 / גלריה משרד בתל אביב

לאחר שנים של ניסוי ותהייה, חיפוש ומעבר מציור פיגורטיבי לציורי נופים שהוליכו אותה להפשטה של העת הנוכחית, התגבשה תערוכת ציוריה של סיון כהן לכלל גוף יצירה, שאפשר לזהות בו התפתחות עקבית של שפה, ההולכת ומזדככת מעבודה לעבודה.

כהן מציגה ציורים מופשטים, המאזכרים ניצוצות מתוך רצף של התנסויות קודמות. בדיה מאוכלסים בגופים בודדים הנעים בתוך מסגרת של שפה מופשטת כביכול. כל גוף הוא מעין חוליה שהתנתקה ממרכז כוח הכבידה, ועתה שואף להתחבר אליו מחדש. הפלנטות החדשות שנוצרו אינן אלא טרנספורמציה של עולמות מוחשיים לכלל מושגים צורניים, פרגמנטים שנותרו לאחר המפץ הגדול, התרים אחר סדר חדש. כהן עוסקת בניתוח היחסים שבין סדר לכאוס, ומחפשת נקודת משען בין תוהו להרמוניה.

סיון כהן נולדה בבת גלים שבחיפה, בוגרת החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב ולימודי אמנות במכון אבני, תל אביב. היא שוחרת מדע בדיוני וספרות יפנית, ונוהה אחר בודהיזם וטאואיזם. כל אלה ניכרים ביצירתה. ציוריה נושאים את כובד משקלם של האלמנטים המרכיבים אותם. לתפישתה, האדם, חרף היותו שיא הבריאה, אינו בהכרח נזר הבריאה. כל פרט הוא חלק מהזרימה הכללית ועדות חיה לארעיותם של הדברים ולשינוי התמידי החל בהם. היא מנסה לעצור לרגע, ללכוד בתוך הזמן החמקמק הדהוד של נשימה, להיאחז בדבר-מה קונקרטי במציאות המשתנה בתוך עולם מולקולרי, אך הופכת בעל כורחה לחלק מן הזרימה הכללית. את שם התערוכה, המסע, 2Q12, מקדישה כהן לסופר היפני, ה?רו?קי מו?ר?ק?מי, כמחווה לספרו 1Q84, שנעשה בו שיבוש מכוון של הגדרת זמן.

כהן מנסה לנסח תפישת עולם הנוגעת בחיים עצמם, ומוצאת שהמציאות כפופה לשינוי מתמיד, שהגבולות בין מציאות להדמיה מטושטשים למדיי ושזורים זה בזה עד כי לעתים קרובות לא ניתן להבדיל ביניהם. כך נחשפים יחסים חדשים בין הצורות המאכלסות את בדיה. עדיין ניתן למצוא בהם הדים של נוף, אך בעיקר הם משקפים את מרכיבי היסוד של המאגי והמיסטי ואת הקשר שבין העולם בחוץ לבין העולם שבפנים – בין הטבע לבין הנפש.

עבודתה של כהן מעלה שלל שאלות ותהיות, הנובעות מפירוק "צורת הא?ם" ל"צורות בת" המסתופפות זו לצד זו על גבי מצע אחד וחושפות יחסים חדשים בין הצורות. מבחינה ציורית גרידא, בבואנו לתאר את שיטת א?רגון הפרגמנטים על הבד, לא ניתן עוד לדבר על קומפוזיציה ממוקדת. מבחינה קיומית יש לתהות, אולי, לאן שואפות הצורות האורגניות המשתנות בחלל, ולאן מובילים הגופים המרחפים, שקראו דרור לעצמם ויצאו לדרך חדשה.

חנה קופלר