תערוכות > חמור
חמור / בית בנימיני30/08/2012 עד ה-24/11/2012הודעה לעיתונות חמור תערוכה חדשה בבית בנימיני אוצרת: רויטל בן-אשר פרץ אמנים: לידיה זבצקי, הילה עמרם, איתמר לוי, אורי שפירא, רועי מעין פתיחה: יום חמישי, 30.8.2012, בשעה 20:00 השקת קטלוג ויום עיון: יום חמישי, 11.10.2012, בשעה 14:00 רוחו של אחד, פלוני, חמור בשם אפרים ? הבלחה מן העבר, רוח רפאים, הבהוב קלוש סיפקה מסד רעיוני ותשתית חומרית לתערוכה "חמור". אין זו תערוכת נושא קבוצתית, התרה אחר דימויי חמורים באמנות הישראלית. עניינה במצב החמו?ר והחמו?רי של הקרמיקה כמדיום בשדה האמנות הישראלי. היא מבקשת לעסוק בחיים ובמוות, בסכנות הגוף והנפש הכרוכות אלה באלה עבור העוסקים במלאכת האמנות בכלל ובתחום הקרמי בפרט. התערוכה חולשת על פני שלוש קומותיו של בית בנימיני, כמו מבקשת לכבוש את חללי המקדש, לנכסו עד תום. עם זאת, התערוכה לא נבראה לתוך ריק. מספר לא מבוטל של תערוכות התקיים במקום מאז הוקם לפני כשנה, ועל "חמור" להגיב וללחך עשבי (ע)בר. "חמור" מבקשת, אם כן, לגעת בסוגיית מקומה ומעמדה של האמנות הקרמית בשיח האמנות הישראלי, ובמיוחד ? בשאלת היטמעותם/התאיידותם של בוגרי המחלקות לעיצוב קרמי, המפליאים בעבודות גמר משובחות, אך אינם מצליחים "לחצות את הקווים" ולהשתלב בתערוכות ובחללי תצוגה עכשוויים. בתרבויות רבות סובל החמור מיחסי ציבור שליליים ומחוסר זוהר וכריזמה. האם הקרמיקה הישראלית משולה לחמור, חיה נטולת מובהקות, הסוחבת על גבה סטיגמות של בינוניות, אי-אטרקטיביות ואפרוריות. חיה "טכנית", קשת-יום, זולה לרכישה וצייתנית? מורשתה של זבצקי נטמעה בגופו וברוחו של החמור אפרים. גורלם השזור היה לצוואתה, צו הקורא ומזמין את אמני הקרמיקה לטפס על גבו ולצאת למסע עיקש, חוצה גשרים וגבולות. * * * התערוכה "חמור" בונה תחביר, ששותפים לו אמנים מתחומים שונים, בעלי "תיוגים ביוגרפיים" נבדלים, היוצרים עבודות קרמיקה ומיצבים בחומרים מגוונים: רויטל בן-אשר פרץ | אוצרת לאמנות עכשווית, תלמידתה לשעבר של לידיה זבצקי ובוגרת המחלקה לעיצוב קרמי בבצלאל, 1995. התנהלותה האוצרותית מתמקדת בגיבוש קבוצות פעולה אמנותיות המשלבות אמנים ונון-אמנים מדיסציפלינות שונות, החוות תהליך משותף לאורך זמן. לידיה זבצקי (2001-1937) | מאושיות עולם הקרמיקה המקומי. החמור פרי יצירתה, אפרים... אפרים (2000, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב), משמש כנקודת מוצא לתערוכה כולה ולעבודת המיצב שהתפתחה סביבו. בד בבד, הוא מהווה עוגן לראייה היסטורית, המייצרת רצף כרונולוגי של העוסקים במלאכה, התבוננות המקרינה על יוצרים ישראליים במרכז ובשוליים גם יחד. הילה עמרם | אמנית רב-תחומית עכשווית. בוגרת המחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, 2002 (תחום שאף הוא, בדומה לקרמיקה, מצוי בשולי האמנות). בעבודתה מחברת עמרם חלקיקי רדי-מייד תוך התערבות מינימלית, מפיחה חיים בדומם, בוראת ושותלת רמזים עדינים להתהוות ולקיום. איתמר לוי | פסיכואנליטיקן, סופר, מרצה, מבקר אמנות ואוצר, לוהק לתפקיד ה"קרמיקאי" של התערוכה. לוי פוקד בקביעות חוג קרמיקה ושומר על המעמד המחייב בהכרח של "חובבן". עבודותיו אינן מסתמכות על ידע טכני וטכנולוגי מפותח, ומעוררות מחשבה לגבי הסטיגמה הקשורה בפעילות הקרמית כתחביבית/מתנ"סית, כאומנות ריפוי בעיסוק הנטולה את אותו זוהר מדומה הדבק בעולם האמנות העכשווית. אורי שפירא | בוגר המחלקה לעיצוב קרמי ועיצוב זכוכית בבצלאל, 2008. שפירא שואב את המתודיקה האמנותית שלו ממעבדת המחקר הטכנולוגית של המחלקה. רועי מעין | בוגר המחלקה לקרמיקה בבצלאל, 2002. קרמיקאי החי ונושם את המדיום, משתתף בתערוכות קרמיקה ברחבי העולם, אוצר ומלמד קרמיקה. כחלק מתהליך העבודה על התערוכה התקיימו מפגשים קבוצתיים להידוק שיתוף הפעולה בין המשתתפים. בכל קומה מקומות המבנה מתקיים דיאלוג בין שני אמנים, המתרחב לכדי רב-שיח בין העבודות שבקומות השונות. קומה I: לידיה זבצקי והילה עמרם את קומת הגלריה התחתונה אופף הנוכח-נפקד; רוח הרפאים של החמור הקרמי, אפרים... אפרים, שיצרה לידיה זבצקי ז"ל בשנת 2000; החמור הירוק הולבן ופוסל מחדש בקלקר, והוא זוכה כאן למעמד איקוני, כמעין "נמרוד" של העולם הקרמי. זבצקי קיפחה חייה על מזבח האמנות והקרמיקה תוך שריפות גלזורות עופרת רעילות. סביב "פוחלץ" החמור של זבצקי יצרה האמנית הילה עמרם מיצב המדמה כר מרעה מוריק וסניטרי. קומה II: איתמר לוי ואורי שפירא איתמר לוי חושף לראשונה כורים אטומיים מעשה ידיו, עשויים משאריות חומר. עבודותיו נושאות אופי "חובבני" במוצהר. אורי שפירא מגיב למיני-מונומנטים הקריקטוריים של לוי בעבודת רצפה עשויה מגידולי מלחים, גבישים וחומרים כימיים, המדמים פליטת עשן מפויח, בבחינת שואה אקולוגית אפוקליפטית. רועי מעין מייצר המוני חמורים ירוקים קטנים בטכניקת לחיצה; צבא טרה-קוטה מיניאטורי פולש, מסמן דרך, המטפס מקומת הקרקע עד ל"כר המרעה" שבקומת הגג. מדפיה: רועי מעין מיצב נוסף של מעין, Ephraim is Back, עוסק בשאלה, מה בין חנות לאמנות? שאלה רלוונטית במיוחד לאמני קרמיקה. מדפי הקבע של הגלריה, הנושאים עבודות קרמיות למכירה, הפכו למעין חנות שבה נמכרות חולצות חתומות במהדורה מוגבלת. מיקום - בית בנימיני העמל 17 ת"א זמנים - 30/08/2012 עד ה-24/11/2012 פתיחת התערוכה - 30/08/2012 פתיחה: יום חמישי, 30.8.2012, בשעה 20:00
השקת קטלוג ויום עיון: יום חמישי, 11.10.2012, בשעה 14:00
|
התכנים המופיעים באתר ובפרטי תערוכה זאת הינם מטעם הגופים המפרסמים ובאחריותם.
כל הזכויות שמורות ל - artbeat.co.il © מרחב לאמנות ו- אומנות ישראלית
||