לפני אחרי - לפני אחרי / מיקה - אמנות ישראליתטלפון - 03-9525830 02/08/2012 עד ה-10/10/2012 אוצרות: נורית טל-טנא "אני פשוט כל הזמן מנסה להסביר לך את התחושה החדשה הזאת, שאף פעם לא היתה לי, שאני לא כך לבד אלא חלק מסיפור ארוך יותר, שבינתיים אי אפשר לדעת עליו כלום.. אם אהיה סבלנית אולי יוודע לי משהו עליו" (א.ב יהושע, מר מאני – רומאן שיחות. שיחה ראשונה, הגר שילה, עמוד (51* הציור של הדס לוי נוגע בנימים חשופים, בפרגמנטים של סיפורי משפחה שלא סופרו במילים; סיפורים העוברים מדור לדור, כמו דנ"א, או ירושה של שייכות ושל זהות עצמאית ומשפחתית, שאין אפשרות לחמוק ממנה. דיוקנאות האמנית וילדיה ודיוקנאות בני משפחה אחרים מתקבצים יחד בציור קולאז'י, המתפקד כאוסף משפחתי-היסטורי שמאגד בתוכו סיפורי ילדות מזמנים שונים. סיפור הדורות הקודמים, סיפור ילדותה שלה וסיפור ילדיה מתלכדים לסצנה אחת שיוצרת זמן אין סופי וסיפור חדש. באמצעות הדיוקנאות מבקשת לוי לתאר מצב רגשי ונפשי, הנובע מהיחס שלה אל מעגל הקרובים אליה. הקולאז' טעון האמוציות הוא פרטי-משפחתי ועם זאת אוניברסאלי; זהו קולאז' על-זמני, מוכפל, משוכפל, משועתק ומעורפל. החוויה האנושית המשותפת, נפרטת בציור לסיפורים אישיים. ייחודם של סיפורים אלה בנסיון החד פעמי לתפוש את חווית החיים עצמה, את המשתנה והקבוע, את נקודות ה-"לפני-אחרי" וה-"לפני-אחרי", מתוך ההכרה כי ה"עצמי" אינו מנותק, אלא מהווה חלק משרשרת "שייכות" המשותפת לאנשים שונים. שרשרת זו שאינה מאפשרת ניתוק מכבלי הזמן, כמוה כירושה שבעת ובעונה אחת מניעה ומסרסת. ה"שייכות" כקשר חיוני, פיזי ורוחני, מפקיעה את הזהות העצמית מידי היחיד, ומרחיבה את קיום הזמן האישי למסגרות רחבות יותר, לנקודות מוצא היסטוריות ולקיום רב שכבתי של זהות ושייכות. אך בד בבד, היא שומרת על נקודת מבט של חוליה אחת מיני רבות, שמטרתה לתקשר עם האחר ולפצח את הסוד. את כל אלה הציור מאפשר באמצעות עצירת רצף הזמן הקיים ויצירת רצף זמן חדש, דרך מפגש עם בני משפחה רחוקים, לא מוכרים, ובשיבה למחוזות ילדות בניסיון להתחקות אחר שורשי ה"עצמי". מיקום - מיקה - אמנות ישראלית זמנים - 02/08/2012 עד ה-10/10/2012 פתיחת התערוכה - 02/08/2012 |