פעימות הלב - תערוכתו של האמן הצרפתי הנודע כריסטיאן בולטנסקי במוזיאון נחום גוטמן לאמנות / אוצרת: מרי שק / מוזיאון נחום גוטמן

תערוכתו העוצמתית, 'פעימות הלב', של האמן הנודע כריסטיאן בולטנסקי, תיפתח ביום חמישי, ה-5/7/12 במוזיאון נחום גוטמן לאמנות. בולטנסקי, אמן קונספטואלי שעוסק רבות בנושא הזיכרון והמקריות ממשיך לעשות זאת גם בתערוכה הקרובה. דרך התערוכה מצליח האמן לרגש, להעביר מסר וליצור אצל הצופה חוויה מיוחדת במינה שתגרום לו לחשוב בצורה אופטימית יותר על זכר החיים שאחרי המוות.

התערוכה 'פעימות הלב' תציג מיצב של פעימות לב האמן ותכלול מראות שיפוזרו בחלל חשוך לחלוטין- סרט וידיאו שיוקרן במהלך התערוכה יציג דיוקן עצמי של האמן ב-6 תקופות שונות בחייו (מגיל 6 ועד גיל 60) ונורה מיוחדת המסונכרנת עם הקלטת פעימות הלב של האמן שהוקלטו בשנת 2005 תדלק ותכבה ותטיל אותנו אל תוך מעבר בין אור לחושך, בין החיים למוות. האפקט החזותי יוצר התרחשות טוטאלית שבה הפעימות המושמעות ברמקולים מעידות על עוצמת חיותו של האמן, ואילו החשיכה סביב יוצרת אווירת מסתורין ואפקט של העלאת קורבן.

בולטנסקי מנסה לשמר את החיים או את זיכרונם בכל דרך אפשרית, ולשם כך הוא שואל אובייקטים או קולות, כגון פעימות לב מהעבר וממקומות רחוקים וממקם אותם בהווה. הוא כמו מנייד את תמצית החיים ויוצר אשליה של חלום שהתגשם, מעין קסם שבו הוא יכול להפיח חיים בכל מקום וזמן נתונים.

כריסטיאן בולטנסקי (1944) הוא אחד מהאמנים הצרפתיים החשובים בעולם, מאחוריו מאות תערוכות שכולן משלבות בתוכן סיפור ומסר ועוסקות רבות בנושא 'יד המקרה'. באמצעות תערוכותיו בולטנסקי מקים אנדרטת זיכרון לאלפי אנשים אלמונים שכבר אינם. הוא עושה זאת על ידי הקלטת פעימות ליבם, יצירת ארכיב קולי של הפעימות והעברתם לאי קטן ביפן - אג'ימה, בו הם שמורים. בכוונת האמן לרכז באי היפני אלפי הקלטות של פעימות לב אנושיות שינציחו את בעלי הלבבות הללו גם לאחר מותם ובזכותן יוכלו קרוביהם ויקיריהם של הנפטרים להגיע לאי ולשמוע את פעימות הלב של אהובם המת. הוא מאמין שמה שנותר מאדם אחרי לכתו הם חפציו והנוכחות הנעדרת של האדם ועל כן הוא בוחר להקים אנדרטה של זיכרונות ופריטים, אנדרטה שמעניקה מעט אופטימיות בעולם הקודר של המוות ומעבירה את המסר כי יש חיים אחריו.

בולטנסקי נולד בצרפת בשנת 1944, בדיוק בזמן שחרור העיר מהכיבוש הנאצי. אביו, רופא יהודי, ניצל מידי הנאצים כשהתחבא מתחת לרצפת ביתו, בעוד אימו של בולטנסקי, שלא הייתה יהודיה, דאגה לכל צרכיו. כבר מילדותו נושא המקריות והשואה העסיקו אותו רבות וניתן לראות בהן מוטיבים חוזרים בכל יצירותיו. השואה הטביעה בו חותם עמוק, ועל כן הוא בוחר להנציחה, אך בצורה קצת אחרת ומעט יותר אופטימית מהמקובל. באמנותו הוא נוהג להשתמש במושגים מופשטים כמו- זמן, זיכרון, חיים ומוות, מזל, אהבה, מין וטבע. מושגים אלה מצויים בבסיס כל יצירותיו ובאמצעותם הוא בונה מיצבים ומציג תערוכות.
כריסטיאן בולטנסקי משחק עם חיים אחרים ממקום אחר ומעביר אותם לכאן ולעכשיו. אנו, הצופים, עוקבים אחריו ועומדים משתאים אל מול פשטותן הגאונית של עבודותיו מחד, ואל מול עומקן ועוצמתן מאידך.