מפגש בלתי צפוי עם אתי לב / גלריה משרד בתל אביב

בתערוכתה 'מפגש בלתי צפוי' מזמינה אתי לב את הצופה לסדרת מפגשים עם זיכרונות, צללים ודיוקנאות שנשזרו בנוף ילדותה, בירושלים, החולפים מול עיניה במהלך יום אחד.

בתערוכה יוצגו 14 עבודות, ציורי שמן על בד וציור פרסקו, אותו יצרה לב לאחרונה, בביקורה בפירנצה. מפגשים אלו קורמים אור וצורה מתוך הריק של בד הקנבס הלבן והופכים לציורי שמן מופשטים וסוערים עזי צבע ומבע. אתי לב פותחת ביצירתה מרחב של מפגשים בלתי צפויים, דמיוניים, עם העבר, הפנים, הדמויות והערפילים של זיכרונותיה הטמונים היטב בשורשי משפחתה הירושלמית. העולם הדמיוני של המפגשים מנותק לכאורה מהמציאות אך עם זאת פוגש בה בתוך נוף אורבאני משורטט.

תערוכה זו משמשת למעשה כאומז' לסבה של האמנית, אברהם זרחיה, שהיה מורה לריקוע בנחושת, בבצלאל, בשנת 1920. בשנת 1930 עבר הסב להתגורר בפריז, שם פתח סטודיו והתפרנס מאמונתו. זרחיה חילק את זמנו בין פריז לירושלים, העיר בה נותרה משפחתו (אשתו ו- 8 ילדיו), עד שנפטר בשנת 1941.

"ממבט ראשון, ציוריה של אתי לב "מצטיירים" כשעשוע, כמשחק. קורנת מהם ההנאה של הנחת הצבע, החופש של תנופת היד, של בחירת הצבע מתוך התעלמות מתכתיבי הציור" כותב סורין הלר, במאמרו על האמנית, בספר "אתי לב מופשט בהתפתחות".

לב פיתחה שפת מופשט ייחודית, בשונה מאמנים אחרים, אשר בתחילת דרכם היו פיגורטיביים ובהמשך, הפכה יצירתם למופשטת. אתי לב נולדה לתוך הציור המופשט, התחילה, התחנכה וציירה מופשט, מראשית דרכה האמנותית.
"ציוריה נבנים כסביבה מוכרת, בתוכה כתמים וקווים מצטלבים, היוצרים מרחב ציורי עשיר בצורות גיאומטריות ובדימויים בצבעים בוהקים. מצע זה נברא כמקום פתוח, המזמין אל תוכו אורחים למפגשים בלתי צפויים, דמיוניים, מפתיעים; מפגשים עם העבר ומפגשים עם פנים ועם צללים". בחלק מציוריה בשנתיים האחרונות מופיעות דמויות דיוקן ודמויות צללים, אותם הכניסה לציוריה לאחר אירוע טרגי שארע במשפחתה. דמויות אלו, אשר באו לביקור חטוף בציוריה נותרו שם והפכו לחלק מרכזי בקומפוזיציה. " מאז הדמות הראשונה אותה ציירתי התחלתי לצייר דמויות נוספות, אשר לא מרפות מימני. אני מוצאת בהם את בני משפחתי, דמויות מן העבר הרחוק והקרוב גם יחד" כך מתארת לב את ציוריה מן התקופה האחרונה. "עם הזמן הלכו הדמויות ונעשו מוכרות לאמנית, והיא החלה לזהות בהן את דיוקנה העצמי, את תווי פני אמה, את דודותיה ושאר בני משפחה, ביניהם הדוד נתן, כולם מירושלים". כותבת סוקמן במאמרה לקטלוג התערוכה.

הדחף לצייר החל לפעפע באתי לב עוד בהיותה נערה, בהשפעת סבה שהיה מורה לרקוע נחושת בבצלאל, בתקופת בוריס שץ וכבר מילדותה התוודעה לעבודתו. מפגש מקרי עם הצייר אליהו גת, אשר היה צייר מוערך, בעל מעמד מיוחד בדור האמנים שאחרי קבוצת 'אופקים חדשים', הוביל אותה להירשם ללימודים במכללה לציור ולפיסול ברמת גן, בה לימד. בשנות לימודיה במכללה פיתחה לב את שפתה החזותית האישית. בשנות ה-60, נקודת זמן קריטית בתרבות הישראלית, אשר הייתה רוויה ברוחות של מרד ואוונגרד היא נחשפה לאמנות המושגית. בשנות ה-70 מציגה לב לראשונה תערוכה בבית האמנים בתל אביב. אתי לב צמחה מתוך היצירה האינטואיטיבית והתחברה לציור המופשט. משטחים גדולים, מארגי צבע בין צורות מובנות לנמחקות וחיפוש אחר ניסוח חדש של שפתה מאפיינים את ציוריה לאורך השנים.

בציוריה יוצאת לב מתוך הריק של הבד, כשמריחות הצבע והכתמים הם כלים לחיפוש, כתמים מקריים ופרועים, מסע לגילוי, כשבדרך לפעמים מתגלים דימויים מן המציאות, רמזים לדימוי אנושי, טבע דומם. כך כותב סורין הלר על עבודתה.

בשלהי שנות השבעים מגיעה לב לניסוח השפה המופשטת שלה, היא מנסה לזכות בהכרה ומשתלבת בפעילות האמנותית של בית האמנים, בתל אביב. היא יצרה קשר מיוחד עם הצייר פנחס אברמוביץ, ששימש באותה עת יו"ר אגודת הציירים והפסלים, בתל אביב. ובשנת 1984 היא מתמנה להחליפו כיו"ר האגודה, תפקיד אותו מילאה בהתנדבות עד 1989.
בשנת 1989 היא יוזמת ומפיקה את ספר אמני תל אביב.
לב התפרנסה מהוראה במשך 25 שנים ובשנים 1993-2003 שמשה כרכזת אמנות פלסטית בשכונות ועיירות פיתוח, באגף לתרבות ואמנות, במשרד החינוך.
לב הציגה כ-12 תערוכות יחיד והשתתפה בלמעלה מ-20 תערוכות קבוצתיות.

בערב הפתיחה יופיע ידידה האישי, אלברט כהן, שחקן תיאטרון הקאמרי, בליווי הקלידן עדי
וייס במופע: "מחזה ומחזמר".
שיח גלריה בנוכחות האמנית והאוצרת יתקיים ביום ה' 26.7.2012, בשעה 17:00,
הכניסה לכל.
התערוכה תוצג בין התאריכים: 28.6.12-3.8.12
שעות פתיחה: שני-שישי 14:00-11:00; שני-חמישי 19:00-17:00
גלריה משרד בתל אביב, רח' זמנהוף 6 (ליד כיכר דיזנגוף), תל אביב, טלפון:03-5254191