נורית דוד / דאגה לדואבים ואביב מאוחר / גלריה גבעון

שתי הקומות של גלריה גבעון מאפשרות גם הפעם, כמו בתערוכה הקודמת של נורית דוד, ביטוי פיזי לעלייה הנרמזת בשתי סדרות הציורים המוצגות, ממצב קיומי אחד לאחר, הפעם מ"דאגה לדואבים" ל"אביב מאוחר".

תל אביב היא זירת ההתרחשות המשותפת לשתי הסדרות אבל זאת תל אביב שנתונה להשפעות של זמנים ומקומות אחרים (אירופה ויפן) והיא עוברת טרנספורמציות סגנוניות וצבעוניות. ב"דאגה לדואבים", בהשראת סדרת ציורי קיר מסיאנה של דומניקו די ברתולו מאמצע המאה ה-15 הנושאים אותה כותרת, העיר מתוארת כבית חולים הומה על פיגומים, מאוכלס חולים ואחיות רחמניות ששמץ סכנה מרחף על התרוצצותם בגבהים לאורך הקורות הצרות. ברוח התכנים גם הצבעוניות דוברת בקול רם ואומרת דחיפות.

בעלייה לקומה השנייה תל אביב משוקמת כעיר לבנה ובנייניה הופכים שמלות לכלה שזהו לה אביב מאוחר. כן, מדובר בחתונה, כזאת שמתרחשת לאחר מחלות ומוות, בקומה השנייה של הקיום.

בתערוכה יוצגו ציורי שמן ועבודות על נייר והיא תלווה בקטלוג בעיצוב מגן חלוץ ובו ספק סיפור ספק מאמר מאת האמנית.