התפוח המכני / בית סוקולוב

תערוכתו של רן עציון (קלפהולץ) 'התפוח המכני', בה יציג כ-20 עבודות, בטכניקות אקריל על בד ושמן על בד, תיפתח בגלריית בית העיתונאים ע"ש נ. סוקולוב, ביום ג' , 1.5.2012, בשעה 20:00. אוצרת התערוכה: מירי קרימולובסקי.

"במרכז יצירתו של האמן רן עציון (קלפהולץ) עומדים קולפי תפוחים עתיקים ((Apple pare, אותם מצא עציון בבית חבריו האוספים מכל הבא ליד. קולף התפוחים בו התאהב במיוחד הוא מכשיר פשוט - מורכב – משונה, שהומצא במאה ה - 19 בעידן ההמצאות הגדולות. מה יש בו במכשיר הזה המקסים כל כך את רואיו? – גלגליי שיניים, ידית אחיזה, דוקרן עליו משפדים את ה"קורבן" ועוד כמה ברגים לחיבור ואחיזה. אספנים רבים בכל העולם אוספים אותו, ספרים נכתבו עליו ויש אפילו מועדון לאוהביו", כותבת קרימולובסקי במאמרה לקטלוג התערוכה.

רן עציון אשר הוקסם ושועשע מהמכשיר המורכב הזה, אשר נגלה לו במפתיע, בחר לצייר אותו. הוא אינו מצייר אותו במבט ריאליסטי, אלא מתוך תמונות ומצבים נסתרים שדלה מדמיונו. הקולף ביצירתו של עציון הופך בתהליך הטרנספורמציה שהעביר אותו "לקולף אנושי". הוא חיבר וצירף לו זרועות וגפיים, פירק והרכיב אותו מחדש. בתהליך היצירה הוא צילם אותו והקרין על הבד את הקומפוזיציות השונות שיצר מחלקי המכונה המפורקים. הוא רשם את קווי המתאר של החפץ והחל לצייר את הצירופים שברא וייצר, "ממש כמו מלאכתו של אלוהים".
כל תמונה היא תהליך ארוך של מחקר, התבוננות ומסע אל נבכי הדמיון.
ביצירות הראשונות המכונה והתפוח מתקשרים זה עם זו, אך אחרי השלב הזה מגיע שלב מורכב יותר. אט, אט משנה המכונה פניה, הופכת לדמות אנוש, לבעל חיים, למציאות אחרת.

"ציוריו של רן עציון מושפעים מן האמנות הסוריאליסטית המבקשת להביע לא את אשר היא רואה, אלא את אשר היא חשה. לא את הנראה לעין, אלא את המסתתר מאחורי הדברים, לעיתים את הלא נודע. להסיט את העין מהעיקר ולעיתים אף להוציא לחלוטין את ההקשר של המצויר מסביבתו הטבעית" , כך גם עציון הנוקט בשיטה זו, מגחיך את המציאות. בשמות שהוא מקפיד לתת ליצירותיו הוא מדגיש את המבט ההומוריסטי ואפילו האבסורדי שבסיטואציה. הוא קורא לקולף המצויר שלו: "תוכי", "לוליין,", ואפילו: "חמור עם עגלה", כותבת קרימולובסקי במאמרה.

מאז ומתמיד התעניין רן עציון במדע פופולארי, הוא רואה כיצד מרבית המצאות הדמיון של המדע הבדיוני מתממשות בימנו כאשר "המציאות אף עולה על כל דמיון". מדעי המחשב, הננוטכנולוגיה, הרובוטיקה, הרפואה , הביולוגיה, הכימיה, משלבים ידיים, בין השאר, ליצירת אדם סיבורגי/ביוני, אשר יכול וייראה כאותם דמויות המופיעות בציוריו של עציון . ביצירתו מנסה עציון להתמודד עם הסוגיות המוסריות-אתיות העולות מן החידושים וההמצאות של פיתוחי המדע והקדמה. "האם הדמויות המכניות לכאורה אך האנושיות בציוריי, אשר יושתל בהן מוח אנושי, או מחשב, או שחלקיהן יחליפו חלקים בגופו של אדם, יוגדרו כבני אנוש?" שואל עציון ומוסיף, " ההשלכות, המוסריות, פילוסופיות, מעשיות של ההתפתחויות בתחום זה הן לא תשוערנה" . לא ירחק היום ונראה את דמויותיו של עציון או דומיהן מסתובבות בינינו..."האם נתנו את דעתנו לאפשרות הזאת?" מסיים עציון את דבריו.

"אמנות היא נישואין בין מודע ללא מודע" אמר פעם ז'אן קוקטו. האם העין האנושית מודעת למה שקיים מאחורי הדברים? האם היא רואה את הפיוט? את האנושי? את הנסתר מהעין? זהו אולי תפקידה של האמנות ותפקידו של האמן. האמנות בעידן המודרני נדרשת לחדש את אופני הראיה שלנו. אנחנו חדלים לראות את הדברים המוכרים לנו. האמן מזעזע את תמונת המציאות הידועה לנו וכמו במטה קסם אנחנו מגלים בה פנים חדשים. כמו בציוריו של רן עציון, כאשר פני אנוש ניבטים בפני המכונה" מסכמת קרימולובסקי את מאמרה.

התערוכה תוצג בבית סוקולוב, רח' קפלן 4, תל אביב, טל': 03-6956141,
בין התאריכים: 1.5-21.5.2012. שעות הביקור: ימים א'-ה' 8:00-19:00 , יום ו' 8:00-14:00